טנקי העתיד של צה"ל

טנקי העתיד של צה"ל

מרכבה סימן 4

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מרכבה סימן 4
מרכבה סימן 4

אלו פניו של חיל השריון בשנים הקרובות: מנוע היברידי (דלק וחשמל), סוגי תחמושת חדשים, לוחמה מתואמת, מיגון פסיבי ואקטיבי והצבת הצוות בתובה ולא בצריח.

הטנק ימשיך להיות רלוונטי גם בעתיד בקרב היבשה. זאת, בזכות שרידותו, גמישותו, רמת המיגון וכוח האש שלו. הטנק אף ניתן להתאמה לאיומי הסביבה החדשים בזירות המזרח התיכון.

אלו הדברים מפי אחד מבני הסמכא לשריון המודרני בצה"ל, אל"מ נסים לוי, ראש רשות פיתוח טנק המרכבה במשרד הביטחון. לוי נשא דברים, בכנס הישראלי ה-33 להנדסת מכונות. האיומים נגד הטנק הינם מגוונים: אש טנקים, מוקשים, מטעני צד, מסוקי קרב ואמצעי ירי ברשות חי"ר. בצה"ל מפתחים אמצעים מתקדמים נגד כל האיומים הללו.

אל"מ לוי מונה כמה מהפיתוחים שילוו את חיל השריון של צה"ל בעשור הקרוב:

  • הציוד האלקטרוני והאלקטרו-אופטי בטנק יאפשר יכולת רכישה, זיהוי וירי אל עבר כל איום בזירה, כאשר רוב הפעולות נעשות אוטומטית ללא התערבות הצוות.
  • סוגי תחמושת חדשים, כמו, למשל, פגז 'חצב' החודר לתוך מבנה, עובר דרכו ומשמיד את כולו בעזרת מנגנון השהייה. בנוסף, פגז 'כלנית' – הוא מיועד לנטרל חולית חי"ר בשטח.
  • לוחמה בצוותים גדולים: הגדלת כושר החישוב ואגירת המידע בטנק יאפשרו תקשורת ברמה גבוהה בין אנשי הצוות, בין הטנק לטנקים שכנים ולמפקדה. בעתיד יידעו השריונאים לדבר בשפת החוזי (וידאו): הם יעבירו נתונים לא במספרי נקודות ציון (נ"צ), אלא בתמונה.
  • טנק העתיד ייהנה מהגנה כפולה – פסיבית (עובי השריון) ואקטיבית (דוגמת 'מעיל רוח').
  • מתכננים מערכות הנעה מתקדמות ומעבר למנועים היברידיים: הן דלק והן וחשמל.
  • לצורכי מיגון משופר, הקטנת משקל הטנק וטעינה אוטומטית ימוקמו כל אנשי צוות הטנק בתוך התובה ולא עוד בצריח.

ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל בכיר ברפאל וראש חטיבת המו"פ וההנדסה, מסר פרטים על פיתוח פרוייקט כיפת ברזל:

במבצע צוק איתן בוצעו 1,000 יירוטים של כיפת ברזל עם שיעור אמינות של יותר מ-90 אחוזים.

ADME 2015_ 650 × 90הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

future forces_3רונן סיפר כי מערכת כיפת ברזל הביאה לשינוי אסטרטגי באיזור. זאת, חרף הספקנות שליוותה אותה בתחילתה, כאשר היא נתפשה כמשימה בלתי אפשרית.

"באה אלינו ועדה של מומחים מארה"ב, הסברנו את הפרוייקט, ותגובתם היתה 'זה לא יעבוד. אין דבר כזה'." על הפרוייקט עמלו ברפאל צוותים של מהנדסים מכל התחומים – מכאניקה, אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, חומרים, תקשורת, תוכנה ומחשבים, בסך הכל עבדו על המערכת כ-2,000 איש ואשה בכוח ההנדסי.

על נפלאות ההדפסה התלת-ממדית ליישומים צבאיים דיבר בכינוס סרן גל סלינס מהחטיבה הטכנולוגית של מפקדת זרוע היבשה. לדבריו, מייצרים בצה"ל בטכנולוגיה של הדפסה תלת-ממדית חלקים שונים לשימוש מבצעי, חלקים לשימושן של יחידות מיוחדות, זיוודים אלקטרוניים, ובאחרונה ייצרו בשיטה החדישה הזאת מטען רסס, כלי שיורה רסיסים לכיוונים מדוייקים, ונערך עתה ניסוי לייצר במדפסת תלת-ממדית מחזיק אנטנה לכלי טיס בלתי מאוייש (כטב"מ).

יו"ר הכינוס, ד"ר אמיר זיו-אב, הבעלים של חברת זיו-אב הנדסה, סתר דעה נפוצה בציבור כאילו 'זול יותר לייצר בסין': "העברה לייצור בסין לא תמיד מוזילה את עלות הייצור. להיפך, לעתים קרובות ההעברה מייקרת את העלויות. היום כבר מבינים שמוטב שהייצור ייעשה בקרבה גיאוגרפית למפתחי המוצר. לפעמים כרמיאל עדיפה על סין". לדבריו, כדי לשפר את כושר התחרות של התעשיה הישראלית, יש להעלות בתודעה ובמעשה את התדמית של לימודי ההנדסה ומקצועות הטכנולוגיה בארץ. "יש יותר מידי עורכי דין ופחות מידי מהנדסים."

Yaskawa robot

בתערוכה הצמודה לכינוס הדגים את יכולותיו המדהימות רובוט של חברת הענק היפאנית יאסקווה (Yaskawa), כשהעביר בעדינות קוביות ממקום למקום, סידר אותן יפה והיה מוכן לבצע כל משימה שהטילו עליו נציגי החברה בישראל, מנהל המכירות אסף שלם והממונה על השיווק קרן רוזנר: "הרובוט מסוגל להעביר חלקים בכל פס יצור במפעל, הוא משנע חלקים ממקום למקום, יכול להעביר מזון או תרופות, לסדר חלקים המעבדה – כל מה שבמקשים ממנו" (ראו תמונה לעיל).