הודו: שיחות עם בואינג ולוקהיד מרטין לפיתוח כטב"מים במשותף

This post is also available in: English (אנגלית)

בצעד ראשון מסוגו, הממסד הבטחוני האמריקאי ומקביליו בהודו חוברים יחדיו לקראת פיתוח כלי טיס בלתי מאוייש (כטב"מ) בעל מדחף עילי (רוטור). בימים אלה, מקיימות החברות האמריקאיות בואינג (Boeing) ולוקהיד מרטין (Lockheed Martin) שיחות עם ה-DRDO 'ארגון המחקר והפיתוח בתחום ההגנה' (Defense Research and Development Organization) של הודו בנוגע לשיתוף פעולה אפשרי בפיתוח מקומי, בהודו, של מערכת אווירית בלתי מאויישת אשר תנוע באמצעות מדחף עילי. כמו כן נדון פיתוח AMCA – 'מטוס קרב בינוני מתקדם' (Advanced Medium Combat Aircraft).

פיתוח פלטפורמה המבוססת על מדחף עילי עבור הצי ההודי כבר מתבצע באופן מקומי. זאת, במסגרת שיתוף פעולה בין החברות ההודית HAL, חברת ADE וחיל הים ההודי – בכפוף לפיקוח של ה-CEMILAC, המרכז לנאותות ורישוי בתחום הצבאי (Centre for Military Airworthiness and Certification). הפלטפורמה שפותחה וסוכמה תעבור כעת סבב פיתוח נוסף. חברת ADE ההודית כבר פיתחה כטב"מ המכונה Rustom. מערכת זו כבר עברה בהצלחה טיסת ניסוי.

פיתוח כטב"מ בעל מדחף עילי מהווה אתגר של ממש. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שהכלי מיועד לנחות על ספינה בעת תנועתה בים. העיצוב והתכנון חייבים לקחת בחשבון הן את התנודות (התנועה או הטלטול של כלי השיט מצד לצד) של חרטום הספינה והן את פנייתו או תנועתו של כלי השיט לעבר כיוון מוגדר.

תוכנית הפיתוח של DRDO לגבי מטוס ה- AMCAתשלב יכולות המוגדרות 'דור חמישי. טמילמאני (K. Tamilmani) בכיר ב-DRDO, מסר לעיתון המקומי רב התפוצה באנגלית The Hindu, כי "הדור החמישי פירושו יכולות חמקנות (stealth), שיוט מתקדם ומהירות גבוהה. אלו שלושה תחומים טכנולוגיים שישולבו ב-AMCA." חברת בואינג וחברת לוקהיד מרטין נערכות לקראת המצגת המשותפת שלהם לכלי זה בפני ה-DRDO. המצגת תתקיים בקרוב, במועד שטרם נמסר.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

מנועים

בהתייחס ליחסים המשתפרים בין ארה"ב להודו מזה, ולהזדמנויות הקורצות עתה בתחום הרכש הטכנולוגיה והצבאי מרוסיה, ה-DRDO תר אחר עסקאות שונות בין ממשלות. במסגרת זו, המכונה ממשלה-לממשלה (government-to-government, G-to-G), תרכוש הודו חבילות סיוע בתחום שדרוג מנועים עבור מגוון מטוסיה. שיחות שמקיים ה-DRDO עם חברות פרטיות זרות ועם ממשלות זרות הינן אחד הכלים באמתחתו בבואו לקדם את מטרתו העיקרית: הגברת שיתוף הפעולה והייצור סביב תוכניות הפיתוח השונות שלו.

קידום חלקה של הודו בפיתוח מערכות ובייצורן – Indigenization

טמילמאני התייחס למטרה נוספת של הודו, בין היתר באמצעות DROD. מדובר בנושא הרגיש של הגברת שיעור הבעלות, הפיתוח והייצור של חברות הודיים ומוסדות רשמיים במסגרת תוכניות הפיתוח. מטרה זו, המכונה Indigenization, מתבטאת, בין היתר בפרוייקט ה-LCA. מדובר במטוס קרב קל (Light Combat Aircraft) עליו שוקדת הודו. בתחום זה, המטרה היא להגביר את חלקה של הודו מהרמה הנוכחית של שישים וחמישה אחוז לרמה של שמונים אחוז תוך שלוש שנים. בידי ה-DRDO 364 רכיבי ייצור. מתוכם, מאה שישים וארבע הם מייצור הודי מלא. היתר, 109 רכיבים מיובאים מחברות זרות. לדברי טמילמאני, "ה-DRDO זיהה יצרנים מקומיים אשר באפשרותם לייצר רכיבים שונים בהודו עצמה. קידום הייצור המקומי גופא יחסוך במטבע זר. הקצינו לכך סכום של 70 מיליון דולר, אשר מקומם כבר הובטח במסגרת תקציב הפיתוח של תוכנות LCA." התהליך של המרת הסחר והיבוא בייצור מקומי כבר בעיצומו. עד לשלב השלמתו של LACA סימן 2, כשמונים עד שמונים וחמישה אחוז מכלל הייצור והפיתוח יהיו הודיים מקומיים. כמו כן ציין טמילמאני כי הסלון האוויריAero India אשר יתקיים מאוחר יותר השנה ייחנך במעמד ראש הממשלה נרנדרה מודי (Narendra Modi).