This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

Developments in the Global Oil Market Strategic Significance

מאז מחצית שנת 2014 חלה ירידה תלולה במחירי הנפט בעולם. למשל, מחירה של חבית נפט אמריקאי מסוג WTI עמד לקראת סוף ינואר 2015 על כ-44 דולר חבית, לעומת כ-105 דולר לחבית בסוף יוני 2014. בשפל קודם, שנרשם במחצית פברואר 2009, מחיר החבית היה כ-34 דולר, בהשוואה לשיא של 140 דולר לחבית בסוף יוני 2008, ושפל של 18 דולר לחבית באמצע נובמבר 2001. בימים האחרונים חלה התאוששות מסוימת במחיר (נכון ל-3 בפברואר מחיר חבית נפט הוא כ-52 דולר). בכל מקרה, ניכר שמחיר הנפט הוא תנודתי מאוד וקשה לחיזוי.

הסיבה הישירה לירידת מחירי הנפט בחצי השנה החולפת הינה עודף היצע על הביקוש. בחמש השנים האחרונות, בעוד שאירופה מתקשה להיחלץ מהמשבר הכלכלי ובסין פחת קצב הצמיחה המהיר (גורמים הממתנים את הביקוש לנפט בעולם), גדלה תפוקת הנפט בעולם בשיעור גבוה מהצריכה. בולט הגידול החד בתפוקת הנפט האמריקאית, הודות להפקת נפט מפצלים. הגידול בתפוקת הנפט בעולם מכסה על ירידה בתפוקה של מדינות כמו לוב, שמצבה הפנימי מעורער, ושל איראן, עקב הסנקציות שהטילו עליה מדינות המערב.

כך למשל, לפי נתוני OPEC מינואר 2015, המבוססים על מקורות שונים, בשנים 2009-2014 ירדה תפוקת הנפט הגולמי של איראן מ-3.75 ל-2.76 מיליון חביות נפט ליום, בעוד שהתפוקה של עיראק עלתה מ-2.42 ל-3.66 מיליון חביות נפט ליום (על אף מצבה הפנימי הקשה). עליות ניכרות היו גם בתפוקה של סעודיה, כווית ואיחוד האמירויות. בלוב ירדה התפוקה בשיעור חד מ-1.56 ל-0.44 מיליון חביות נפט ביום. גם התחזקות שער הדולר האמריקאי בעולם תרמה במישרין לירידה במחירו הנקוב בדולרים.

השפעה מהותית על המצב בשוק הנפט יש לניגוד אינטרסים בין שתי קבוצות של מפיקות הנפט הגדולות בעולם. קבוצה אחת של מדינות – ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות – אוחזת בעתודות נפט ומט"ח גדולות ומצבן הכללי של המדינות אלה טוב. ברשות ערב הסעודית, למשל, כ-16 אחוזים מעתודות הנפט המוכחות בעולם, שיספיקו לפחות ל-63 שנים, בקצב ההפקה הנוכחי. לחברות קבוצה זו יש עניין למקסם את הכנסותיהן מנפט לטווח הארוך, והן מעוניינות במחירי נפט מתונים, שיבלמו את פיתוח החלופות לנפט שהן מפיקות.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

לעומתן, למפיקות נפט, הסובלות מקשיים כלכליים, בהן רוסיה, עיראק, איראן ו-ונצואלה, יש עניין בהכנסות גבוהות ככל שניתן, בהווה, דבר שדורש מחירי נפט גבוהים בשוק העולמי וזאת גם במחיר עידוד אלטרנטיבות לנפט בטווח הארוך. החלטת ארגון אופ"ק בנובמבר 2014 שלא לקצץ בתפוקת הנפט של חברות הארגון, תואמת את האינטרסים של ערב הסעודית ובנות בריתה.

הנסיך הסעודי אל-ווליד בן טלאל נימק ב-11 בינואר 2014 את החלטתה של ערב הסעודית לא לקצץ בתפוקת הנפט בשיקול כלכלי ובחוסר אמון בין מפיקות הנפט. לדבריו, אם ערב הסעודית הייתה מפחיתה את התפוקה ב-1 עד 2 מיליון חביות ליום, אזי מדינות אחרות היו מגבירות את תפוקתן על חשבונה. הוא הוסיף, כי גם אם יושג הסכם לקיצוץ בתפוקה, יהיו מדינות שישקרו באשר לתפוקתן. בן טלאל העריך, כי שוב לא נראה מחיר של 100 דולר לחבית. יצוין כי מותו של מלך ערב הסעודית, עבדאללה, ב-23 בינואר 2014, לא השפיע על משק הנפט העולמי.

ככלל, למחירי נפט נמוכים השפעה חיובית על הצמיחה הכלכלית בעולם, שכן רוב המדינות הן יבואניות אנרגיה. ירידת המחירים מועילה במיוחד לרוב מדינות אירופה ויפן, הנתונות בקשיים כלכליים, ולמדינות כמו סין, שהמשך צמיחה מהירה הוא יעד אסטרטגי בעבורן. עם זאת, רמת מחירים נמוכה מעודדת את הביקוש לנפט, מאטה פיתוח אנרגיות חלופיות ומצמצמת השקעות בהפקות נפט יקרות (מגמה שכבר החלה!), כך שבעתיד מחיר הנפט יאמיר שוב, וחוזר חלילה עד שבטווח הארוך תמצאנה חלופות זולות לנפט.

למציאות של מחירי נפט נמוכים, ככל שתימשך, עלולה להיות השפעה שלילית גם על מדינות המקיימות סחר ענף עם מדינות הנפט ומייצאות אליהן כוח עבודה. לפי הערכות, במפרץ הפרסי עובדים יותר משלושה מיליון מצרים, 600 אלף ירדנים, 300 אלף פלסטינים מהגדה המערבית ורצועת עזה, וכן סורים ולבנונים רבים. העברות הכספים של עובדים אלה, בשנת 2012, נאמדו בסדר גודל של 15 מיליארד דולר למצרים, חמישה מיליארד דולר לירדן ו-350 מיליון דולר לגדה ולעזה.

מאת: שמואל אבן