האינטרנט של הדברים: הקץ לפרטיות?

This post is also available in: English (אנגלית)

מומחים מזהירים מפני IoT, "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things). בד בבד עם "טכנולוגיית רשת חשמל חכמה" (Smart Grid Technologies), השניים "עלולים לחסל את הפרטיות באופן כליל". האם חדשנות טכנולוגית מביאה בהכרח לתום עידן חירויות הפרט ופרטיותו?

"האינטרנט של הדברים" וטכנולוגיה חכמה המבוססת על רשתות חשמל ישולבו יחדיו באופן תקיף במסגרת המדינות המפותחות בעולם מבחינה כלכלית-חברתית. זאת, תוך מידה מועטה ביותר של ביקורת ציבורית או ממשלתית – אם בכלל. כך סבורים רבים. זוהי הדעה המשתקפת מדו"ח חדש של וועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב (Federal Trade Commission). הוועדה הודיעה על סדרת "המלצות" אותן היא מתעתדת להעביר לחברות תשתית מובילות ולתאגידים רב לאומיים המעורבים עמוקות הן בתחום ה-IoT והן בתחום רשת החשמל החכמה. דומה כי ההמלצות מבטאות גישה המבקשת לאפשר לטכנולוגיות אלו להתקדם על פי עקרונות השוק החופשי כדי לא לחנוק את "החדשנות".

תחום ה-IoT כולל את מכלול המכשירים האלקטרוניים הדיגיטליים הכוללים שבבי RFID המחוברים באופן בלתי מקוון לאינטרנט. מספרם עלה באופן דרמטי מאז ראשית שנות האלפיים. בשנת 2003, דובר על כחצי מיליארד מכשירים המחוברים לאינטרנט באופן אלחוטי לסוגיו. מדובר ביחס של מוצר אחד לכל תריסר איש על פני כדור הארץ. עד שנת 2015, מספר המכשירים צפוי לקפוץ פי 50 ולעמוד על 25 מיליארד, כלומר 3.5 מוצרים לנפש. עד שנת 2020 צפוי תחום "האינטרנט של הדברים" להכפיל את מספר הפריטים הפיזיים אותם הוא מקיף ולהגיע לסך של חמישים מיליארד יחידות: שבעה מוצרים לאדם.

"האינטרנט של הדברים" מתפתח בד בבד עם מה שמכונה "רשת חשמל חכמה" (Smart Grid), הכוללת עשרות מיליוני משדרים בלתי מקוונים (מדובר בשילוב של משדר סלולרי ומקלט סלולרי) המכונים 'בפי העם' "מונים חכמים". בניגוד לנתבים (ראוטרים) אלחוטיים רגילים, מונים חכמים זכו לכינוי זה שכן הם מסוגלים לקלוט, לאחסן ולשדר שפע נתונים אודות צריכת החשמל הביתית ברמת דיוק שצרכני החשמל אינם מסוגלים להעלות בדעתם.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

מנגד, צרכני החשמל (בארה"ב) מקבלים מספקי האנרגיה שלהם חומר פרסומי שנועד להפיס את דעתם באשר למונים החכמים. החומר הפרסומי מסביר להם כי הטכנולוגיה מאפשרת לספקים לנטר את צריכת החשמל ואת השימוש באופן יעיל יותר.

לפני כמעט שני עשורים, הסוציולוג ריק קרופורד (Rick Crawford) הגדיר את רשת החשמל החכמה כ-RRPLS, כלומר 'אמצעי מעקב המתבסס על קווי החשמל הביתיים' ("real time residential power line surveillance"). מדובר בדפוסי פעילות הדומים מבחינת מאפייניהם לריגול ומעקב, לרבות ציתות. "בעוד שצורות פרימיטיביות של מעקב אחר צריכת החשמל דוגמות נתונים אחת לחודש ובודקות את הקריאה התקופתית הכוללת באמצעות מונה חשמל ביתי," מסביר קרופורד, צורות מודרניות של RRPLS מאפשרות לחברות לעסוק בניטור שוטף וכמעט רציף של הצריכה. באופן זה, ניתן לעקוב אחר הצריכה ולפתח מודלים מדוייקים ביותר של צריכת המשתמש הביתי, לרבות פילוח לפי מכשירי החשמל שברשותו. ניתן למקם אמצעי RRPLS ממוחשבים בכל מקום, ולהציבם בביתו של הצרכן באישורו ובהסכמתו – כמו גם להסוותם ולהתקינם באופן חשאי על גבי החיבורים הביתיים ללא ידיעתו.

מתקנים אלו מודדים לא רק את הצריכה עצמה. הם אוגרים נתונים אודות הן ההתנגדות והן את העומסים במונחי זמן הצריכה. מתקני RRPLS מסוגלים להפיק מאפייני משתמש, כלומר "חתימה" של צריכתו, על סמך הנתונים הגולמיים. למשל, מתקנים שכאלה, אשר יוצרו כבר בשנות התשעים, מסוגלים לזהות מתי אנשים מסירים את הסדינים ממיטות מים [הנפוצות מאד בארה"ב] על סמך מחזורי הצריכה של חימום מי המיטה. מתקנים אלה אף מסוגלים להסיק כי שני אנשים חלקו מקלחת במשותף על פי נתוני עומס חריגים של דוד המים החשמלי ונתוני השימוש במייבש שיער לאחר מכן. אפילו כיום, בשלב בו הטכנולוגיה עוברת מן השלב הראשוני שלה לשלב מפותח מעט יותר, מדהים לשער מה ניתן יהיה לגלות ולהסיק אודות צריכת החשמל הפרטית בעוד שנים ספורות.