מערכת ישראלית מיירטת מידע מהענן

This post is also available in: English (אנגלית)

בימינו, הכול נגיש וזמין לנו בצורה מידית וידידותית. ברם, היתרונות הגלומים בנגישות הקלה למידע צופנים בחובם גם סכנה לא פשוטה. יכולות הנגישות למידע בצירוף הפחד המובנה שלנו מתסמונת ה"אחות הגדולה" (אחותו החטטנית של ה"אח הגדול") והרגולציה התומכת – מייצרים למעשה חממה לאותם "רעים": האקרים, גנבים, ואנדליסטים, טרוריסטים וסתם חורשי מזימות.

על-פי מחקרים שנערכו בתחום, יש למעלה משני מיליארד טלפונים חכמים (Smartphones) בעולם. הצפי הוא כי בשנת 2015, כ-83% מתעבורת האינטרנט העולמית תתבצע על-ידי מכשירים ניידים. כל המידע הפרטי והסודי שלנו נמצא למעשה במכשירים הניידים ומאוחסן ב-"ענן" (cloud storage). מדובר במיילים, הודעות טקסט, חברים ואנשי קשר, קבצים, תמונות וסרטים אישיים, חשבונות הבנק והאשראי, פרטי החסכונות, ועוד ועוד. המידע הזה מוצפן ומוגן ע"י מנגנוני הצפנה מתוחכמים ומנגנוני מניעת פריצה וריגול. אלו הם מנגנונים שתכליתם לוודא כי איש אינו חודר למידע האישי שלנו. על פי רוב, המפתח למידע הוא שם המשתמש והסיסמא האישית שלנו (Username and password). זאת, לצד שיטות הגנה נוספות.

התוכנה המותקנת על גבי המכשירים הניידים מבוססת על מערכת הפעלה (אייפון על IOS, ומכשירים חכמים אחרים על אנדרואיד, ועוד). כל משתמש מתקין את התוכנות והאפליקציות (Apps) להן הוא זקוק ואשר בהן הוא משתמש – תוכנות ייעודיות לשימושים מסוימים. פעמים רבות האפליקציות הללו הם רק נציגות של האפליקציה האמיתית המותקנת בענן, ומשמשות מעין שער גישה למידע. לדוגמא – חשבון ג'ימייל, שירות האי-מייל המוצע חינם ע"י גוגל. החשבון למעשה יושב על שרתי גוגל השוכנים אי-שם; אפליקציית הג'ימייל המותקנת על המכשיר הנייד שלנו מתממשקת עם השרת לצורך שליחת וקבלת מיילים.

כל אותם "רעים" עושים שימוש במקלט פרטיות מוגן זה כדי לתקשר ביניהם בצורה מאובטחת ברחבי העולם, להתאמן, לתכנן מזימות ולהחליף מידע וידע. השימוש כולל הדרכה והוראות -למשל איך לבנות פצצת בית, קורסי הדרכה ואימון של אל-קאעידה, דרכי תקשורת לחברי הארגונים, מידע פיננסי וכולי – ועד כדי רשימת מפיצי הסמים ודרכי התקשורת אליהם.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

יש כיום פער משמעותי מבחינת היכולות הטכנולוגיות של גופי המודיעין שתפקידם ליירט מסרים ותקשורת מוצפנת מהסוג הזה. היכולת המודיעינית של שומרי החוק ליירט תכנים שמקורם ביישומים ובענן עצמו לצורכי מודיעין ואכיפת חוק, הינה יכולת רעננה וחדישה.

חברה ישראלית חדשנית שנקראת "מגן", ( MAGEN ) חברת סטארט-אפ המבוססת על מהנדסים ואנשי תוכנה צעירים יוצאי המערך הטכנולוגי בחיל המודיעין, עושה שימוש בידע הטכנולוגי שרכשו מייסדיה, לרבות ניסיונם המבצעי, כדי לפתח את מערכת "מביט". מדובר במערכת קומפקטית וטקטית ליירוט מידע מיישומים ומהענן – מערכת חדשנית העושה ניסים ונפלאות בתחום.

סוכן שטח משטרתי או סוכן של סוכנות מודיעין, בסך הכול צריך להיכנס לאתר הומה אדם הכולל את המטרה המבוקשת למעקב (מסעדה, אולם קולנוע, אצטדיון או כל מקום אחר) – והמערכת מיד מתחילה לבצע סריקה ולאסוף מודיעין מהניידים הנמצאים בסביבה: למשל מספרי טלפון, תמונות אישיות, היסטוריית מיקום, היסטוריית גלישה באינטרנט – ועד כדי "הגביע הקדוש" – המפתח לשערי הענן – שם המשתמש והסיסמא שלו ליישומי ענן שונים של האובייקט למעקב. יישומים כגון ג'ימייל, הוטמייל, מייל ארגוני, דרופבוקס, לינקדאין, אינסטגרם, פייסבוק, יו-טיוב, ועוד. אלו יישומים בהם כל אחד מאתנו משתמש כדבר שקוף, ברור ולדעתנו – מאובטח. איסוף המידע מתבצע ללא שום מודעות מצד האובייקט למעקב, וללא יכולת שלו לדעת שמישהו הרגע חדר ל"כספת" הכי שמורה שלו, המערכת אינה משאירה סימן ע"ג הנייד שיכול להתגלות בהמשך לעיני איש טכנולוגיה מיומן – להבדיל מטכנולוגיות יירוט אחרות. המידע שנאסף ע"י סוכן השטח ישמש את אנליסט המודיעין, לצד מקורות שונים, בבניית תמונת מודיעין מלאה לגבי המטרה למעקב.

לאחר שהמידע נאסף, נעשה שימוש בטכנולוגיות אחרות כדי לעבדו ולעשות בו שימוש יעיל – מערכות אנליטיקה מודיעיניות ומערכות מודיעין עסקי (BI, Business intelligence) לכריית המידע, עיבודו וניתוחו. מערכות אלו משתמשות ביכולות אנליזה, היתוך מידע, סינון ה"אות מן הרעש" – תוך שימוש במנועים סמנטיים, טקסטואליים, ניתוח קשרים וקשרי גומלין (link analysis), המרת מידע לא-מובנה למידע מובנה (structured/un-structured) ועוד.

המפתח לכל הכלים המורכבים הללו הוא הגישה למידע עצמו באיכות טובה ואמינה, יכולות אותם מאפשרת מערכת כגון "מביט".

מאת: אבי יריב