היערכות פרואקטיבית לפיגועי נקם בהובלת איראן

This post is also available in: English (אנגלית)

מאז הפגיעה בכח צה"ל בהר דב, אנו עדים להצהרות מפורשות מצד האירנים ביחס לנקמה "ראויה" שתבוא בעקבות חיסולו של הבכיר האירני. בתוך כך גם פרסומים שונים בתקשורת אודות כיווני פעולה שונים, כולל גם פרסום תמונותיהם של מספר קצינים בכירים בצה"ל, כיעדים לפגיעה. יש לקחת אזהרות אלו ברצינות הראויה. יתר על כן, מתבקשת ההשוואה בין חיסול תשתית החיזבאללה/משמרות המהפיכה בגולן ובעקבותיה הפיגוע נגד כח צה"ל בהר דב, לבין הפגיעות בחיזבאללה בתחילת שנות ה-90' והפיגועים בארגנטינה.

כזכור, בראשית שנות התשעים, אירעו שני פיגועי רכב תופת רבי הנפגעים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. פעולות טרור אלו בוצעו על ידי חיזבאללה בתמיכת, או נכון יותר בהובלת, השירותים החשאיים האיראנים.

הפיגוע הראשון בוצע נגד שגרירות ישראל בבואנוס איירס ב-17 במרס 1992 – כחודש לאחר חיסולו של עבאס מוסאווי, מזכ"ל חיזבאללה דאז, ולכאורה כנקמה על אותו חיסול. הפיגוע השני בוצע ב-18 ביולי 1994 נגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס – "בית אמיה", פיגוע עליו לקח חיזבאללה אחריות בתואנת נקם על תקיפת חיל האוויר הישראלי על בסיס האימונים שלו בעין דרדרה, בה חוסלו 50 מחבלי הארגון. על אותו ציר זמן, בין התקיפה בעין דרדרה ופיגוע התגובה נגד בית אמיה ב-18 ביולי 94', כלומר גם כן לפני פיגוע התופת בבית אמיה, התרחש אירוע רב משמעות נוסף. ב-13 במרץ 94' נכשל ניסיון של חיזבאללה לפוצץ משאית תופת נגד שגרירות ישראל בבנגקוק.

בהערכת אפשרויות הפעולה של חיזבאללה/אירן כנגד יעדים ישראלים בחו"ל ראוי להתייחס למגוון רחב של דרכי הפעולה האפשריות (דפ"אות) בהן הם עשויים לנקוט על מנת לפגוע ביעד ישראלי סמלי שיהווה מבחינתם מטרה הולמת לנקמתם. בתוך מגוון דפ"אות היריב בולט השימוש ברכב תופת כאמצעי פיגוע שהינו אחת הדפ"אות הרווחות בקרב ארגוני הטרור העולמי, זאת לאור היתרונות הרבים – מבחינת ארגוני הטרור – הגלומים באמצעי זה ומאפשרים השגת אפקטים משמעותיים פיזיים ותקשורתיים כאחד, תוך שימוש ב"נשק" שהוא למעשה קונבנציונלי.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

ארגון חיזבאללה – בסיוע איראני מובהק – כבר שיגר פלטפורמות מוטסות (מזל"טים) לישראל אשר יורטו על ידי חיל האוויר. ההתפתחות המשמעותית של מערכות כאלו בעולם, מזל"טים ורחפנים על סוגיהם השונים שהינם זמינים גם כטכנולוגיות אזרחית עבור ארגוני המחבלים באשר הם, מהווים איום משמעותי המחייב התייחסות של גורמי אבטחה בעולם. המחשה לכך ניתנה במזל"טים שהתרסקו לאחרונה לרגליה של קנצלרית גרמניה וזה שנפל במדשאת הבית הלבן לפני כשבוע. על מקרים אלו צריך להוסיף את חשיפתם וסיכולם של פיגועים שתוכננו בעולם במתווה דומה. ניתן להעריך כי הגורמים הרלוונטיים בישראל יידעו לתת את המענה הנכון לאיום מסוג זה.

בהיעדר מודיעין ממוקד (וגם כאשר יש כזה) נדרשת היערכות מקיפה למניעה וסיכול של פיגועים מסוגים שונים ונגד יעדים שונים, אישים, תשתיות ומתקנים וכמובן גם בתחום הסייבר (אם כי ניתן להעריך  שבמקרה הנוכחי האירנים יחפשו מטרה פיזית). הקו המוביל הוא פרואקטיביות, לאמור נקיטה של פעולות מראש – על מנת למנוע נזק עתידי. במילים אחרות, המניעה והסיכול ברמה הטקטית הינם מחויבי המציאות הן על מנת להציל חיים והן בכדי לאפשר את מרווח הנשימה האסטרטגי ולמנוע את הסלמת העימות.

על רקע הפרסומים והצהרות גורמי ממשל בכירים ביחס לכוונות נקם מכיוון איראן, מזוהה כאן נוסחה של הצהרת כוונות ברורה שמוצגת בשילוב עם יכולת מוכחת של הוצאת פיגועים אל הפועל, תוך הישענות על הנציגויות הדיפלומטיות האירניות כתשתית לוגיסטית לביצוע פיגועים – שילוב זה מוביל להערכה של רמת איום גבוהה, המחייבת היערכות ונכונות למאמץ אבטחתי ודריכות ארוכת טווח.

מאת: מאיר גרשוני, לשעבר ראש חטיבה בשב"כ וכיום סגן נשיא ל-HLS בחברת MAYDEX AG המתמחה בתכנון וביצוע מערכי אבטחה