הגנה מפני טילים: הביקוש עולה בהרבה על ההיצע

This post is also available in: English (אנגלית)

במסגרת הקואליציה נגד ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), ארה"ב ובעלות בריתה פורסות כידוע סוללות של טילי פטריוט ברחבי המזרח התיכון. זאת, על מנת לספק הגנה אווירית (הגנ"א) מפני טילים. הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה מבצעית, סוללות אלו מתוחות עד קצה גבול היכולת שלהן.

בתור חברת נאט"ו המצויידת במערכות הגנ"א, שלחה ספרד אחת מסוללות טילי הפטריוט שברשותה לטורקיה. זאת, על מנת להקל על חברת נאט"ו אחרת הפרוסה שם. הכח הספרדי מצטרף לשתי סוללות טילי פטריוט אמריקאיות ושתי סוללות פטריוט גרמניות הפרוסות באזור מאז שנת 2013. משימתן: להגן על טילים בליסטיים העלולים להיות משוגרים מכיוון סוריה ולהוות הרתעה מפני כך. הספרדים יחליפו יחידה של סוללת טילי פטריוט הולנדית. זו אמורה היתה לשוב לארצה לצורך התאמות ותחזוקה בשלהי חודש ינואר. סבבים אלה של יחידות שונות מאפשרים לנאט"ו ולחברותיה לחלוק הן בעומס משימות ההגנ"א והן בעלויות של משימות משותפות. בדרך זו נחסך עול העלויות והמשימות ממדינה אחת בודדה.

פריסות אלה, לרבות אלו של המדינות במפרץ הפרסי, קוריאה ויפן, כרוכות בלחץ רב על המספר המצומצם מאד של סוללות טילי הפטריוט של ארה"ב ועל צוותיהן. לחץ זה מתבטא בכך שהסוללות האמריקאיות פרוסות למשך 12 חודשים – לעומת סבב בן 9 חודשים הנהוך בצבא ארה"ב בדרך כלל בעיתות שגרה. זאת ועוד, היחס בין מספר סוללות הפטריוט הפרוסות באופן מבצעי לסד"כ שבעתודה עומד כיום על פחות מ-1 ל-2. במצב רגיל, היחס בצבא ארה"ב מגיע לסוללה אחת הפרוסה מבצעית על כל שלוש הנותרות בעתודה עורפית.

פריסתן של סוללות טילי הפטריוט בטורקיה גורעת מן הסד"כ האמריקאי בגרמניה. יחידות צבא ארה"ב בגרמניה מהוות עתודה המיועדת לספק הגנ"א באירופה ובארה"ב בתרחישי איום שונים. הסבב של היחידות מצבא ארה"ב הפרוסות כיום בירדן, כוויית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות, נסמך על יחידות שמקורן בארה"ב. מדובר בבסיסים בליס (Fort Bliss) ו-הוד (Fort Hood) שבטקסס ו-בראג (Fort Bragg) שבצפון קרולינה.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

לחברות אלה ב-GCC, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי (Gulf Cooperation Council), מספר מוגבל מאד של סוללות טילי פטריוט. הדברים אמורים גם לגבי גואם, ממנה נשלחו כוחות אמריקאיים נוספים. המצב מגביל מאד את יכולתו של צבא ארה"ב להתמיד בסבב הכוחות, הכרוך הן בהותרת עתודות מספות והן בהכשרת הציוד והאמנשים לקראת הסבב הבאה, בשעה שמחליפים אותם.

לצבא ארה"ב כ-15 סוללות טילי פטריוט. מתוכן, 2 פרוסות בקוריאה, אחת ביפן ואחת נוספת בגרמניה. לפיכך נותרות 11 סוללות שניתן לשלב בסבב הכולל חמש מדינות הנמנות על ה-GCC ועל ירדן. אף כאשר מוסיפים לסבב סוללות במצב "טסט", עדיין מדובר ביחס של סוללה אחת פרוסה על כל שלוש הנתונות בעתודה. תוצאה נוספת היא מתיחת כל סבב על פני 12 חודשים, כאמור.

כדי שארה"ב תוכל להתמיד במתכונת הסבב הנוכחית לאורך זמן, עליה להגביר את שיעור הסוללות הזמינות על ידי הזמנת יחידות נוספות מן היצרן והכשרת כוחות נוספים. אפשרות נוספת היא ללחוץ על בעלות הברית של ארה"ב לפרוס סוללות מכוחותיהן-הן ולהשתתף בסבב על חשבון צבאותיהן. חלופה זו מצריכה שיתוף מידע מודיעיני ואמון.

חלופה אחרת לכך גלומה בהסטת העומס על כוחות ארה"ב והשתתו על מדינות ה-GCC ובעלות בריתה של ארה"ב מקרב מדינות נאט"ו. גישה זו כרוכה בגילויי אומץ פוליטי מצד ארה"ב, לרבות נחישות דיפלומטית. אלו יהיו דרושים לה בבואה להסיג את נכסי ההגנ"א שלה ממדינות שיש להן די יכולת להגן על עצמן בעצמן מפני האיומים הנוכחיים. על הצעדים שארה"ב תוכל לנקוט במסגרת חלופה זו לכלול גישה לחומר מודיעיני ומתן הכשרה מספקת.

מאת: ריקי אליסון, יו"ר ומייסד ברית ההגנה מפני טילים