This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

כיצד על ישראל להיערך בתחום הביטחוני לאור מגמת הרחבת השימוש בכלים בלתי-מאוישים (כב"מים)?

אילוסטרציה
אילוסטרציה

אף על פי שבישראל יש פעילות וידע ניכרים בתחום הכלים הלא-מאוישים לשימוש ביטחוני, אין בישראל מדיניות לאומית ויד מכוונת מטעם המדינה בתחום זה, אפילו לא במערכת הביטחון. מאידך, צפויה חדירה רחבה ומהירה של מערכות לא-מאוישות שתשנה באופן ניכר את צורת הלחימה המוכרת לנו.

להלן המלצות לישראל העולות מן השיח:

א. יש לגבש מדיניות לאומית בתחום מערכות בלתי-מאוישות במטרה למקסם את היתרונות ולמזער את הסיכונים הגלומים בתחום. זאת, בניגוד למצב הקיים שבו התהליך מתנהל מעצמו וישראל אינה ממקסמת את יתרונותיה בתחום.

ב. יש לשקול הקמתו של גוף במערכת הביטחון שיהיה אחראי להובלת הנושא. גוף זה יהיה ממונה על פיתוחן ויישומן של מפות דרכים בתחומי המחקר והפיתוח (מו"פ).

ג. יש לפעול כבר עתה לשילוב נרחב ועמוק יותר של כלים בלתי-מאוישים (כב"מ) בכל תחומי הביטחון, תוך מתן דגש לאיסוף מודיעין ומשימות אחרות שאינן כרוכות בדילמות ובהשלכות של השימוש באנרגיות קטלניות.

ד. זירוז תהליכים. יש לאמץ תהליכים ואמצעים שיאפשרו פיתוח, קליטה וכניסה מהירה למבצעיות ("מבצוע") של מערכי כב"מ חדשים לפעילות מבצעית. בכלל זה יש להגדיר ולנהל תפישת הגנה ושרידות כוללת למערך הכב"מ.

ה. יש לפתח מדיניות, תורת לחימה ויכולות להתמודדות עם מערך הכב"מ של מדינות וארגוני אויב.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

AUS&R2015_728x90

ו. יש לדאוג להשכלה והכשרה של כוח אדם מתאים עוד לפני השירות הצבאי וכן לבחון את השפעת הכב"מ על תהליכי האבחון, המיון, הגיוס וההכשרה של חיילים. בנוסף מומלץ להעריך מחדש את הרלוונטיות של צבא המילואים בעידן של כב"מ, שכן שימוש בכב"מ בהיקפים נרחבים עשוי לאפשר ואולי אף לדרוש צבא קטן יותר בכוח אדם. הדבר עשוי להשפיע על מבנה צה"ל ועל אופיו.

ז. יש לפעול לשימור כוח אדם איכותי בתחום ולבנות תכניות מתאימות להתמודדות עם התחרות בשוק האזרחי.

ח. יש לשמר מרכיבי ליבה מבצעיים מאוישים גם בעידן השימוש הנרחב בכב"מ כדי להותיר שיקול דעת אנושי בשלבים שונים של הפעלת כוח באמצעות כב"מ.

ט. יש לקיים שיתופי פעולה עם מדינות זרות לפיתוח ולהפעלת כב"מ, וכן לצורך השפעה על תקנים וחקיקה בינלאומיים העשויים להשפיע על ישראל ועל יכולת פעולתה בתחום.

י. יש לפעול לצורך הפחתת נגישותם של גורמי טרור לכב"מ, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים.

יא. גבולות שיקול הדעת האוטונומיים – בתחום המשפטי והאתי יש לקבוע את גבולות "שיקול הדעת" של המכונה בכל הקשור לשימוש באנרגיות קטלניות, ואת אחריות בני האנוש המפעילים את הכב"מ.

יב. יש לנצל את יתרונותיה של ישראל בתחום הכב"מ הצבאי כדי לפתח תשתיות ולכבוש מעמד מוביל בשוק הכב"מ הביטחוני והאזרחי העולמי, המתפתח במהירות וטומן בחובו פוטנציאל כלכלי אדיר.

יג. יש לפתח תכניות לימוד והכשרה התומכות בהיבטים השונים של תחום הכב"מ ולעודד את ההשתלבות בהן על מנת לאפשר תשתית של כוח אדם מתאים בעבור התעשייה בישראל.

עורכים: יואב זקס, לירן ענתבי