ומה אם לא הרתענו את חיזבאללה?

ומה אם לא הרתענו את חיזבאללה?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

Deter Hizbollahהקונצנזוס בישראל הוא שחיזבאללה הורתע בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כי הנזק שנגרם לו ולתומכיו הוביל אותו להימנע מלחימה נגד ישראל וכי המלחמה היא שאחראית לשקט השורר מאז בגבול הצפון. לאמיתו של דבר, רוב הטיעונים המוכיחים כביכול כי חיזבאללה הורתע הם פחות חד-משמעיים משנראה לעין. ניתן להסביר את רוב פעולות חיזבאללה, הן בטרם המלחמה והן אחריה, בגורמים נוספים, פנים לבנוניים ובין-לאומיים, שלישראל יש מידה מצומצמת מאד של שליטה או השפעה עליהם. הדבר מחייב לבחון בזהירות את הנחת ההרתעה, ובמיוחד להימנע משאננות המסתמכת עליה.

מי ירתיע את מי?

בתגובה על מטח רקטות שנורו לעבר קריית שמונה בשנת 2013, קבע קצין בכיר בפיקוד הצפון כי הירי נועד לגרור את ישראל לתגובה נגד חיזבאללה. לאחר מלחמה לבנון השנייה החל חיזבאללה בשיקום כוחו והנזקים האזרחיים שנגרמו לו. בתוך שנתיים שילש הארגון את מאגר הנשק שלו לכ- 40,000טילים ורקטות, חלקם כבדים וארוכי טווח מאלה שהחזיק קודם לכן, הפך כפרים ליעדים מבוצרים. ביולי 2010 פרסמה ישראל מיפוי של מחסני התחמושת, הביצורים והמפקדות שבנה חיזבאללה בעיירה אל-ח'יאם בדרום לבנון, ובספטמבר 2010 התפוצץ מחסן תחמושת של הארגון בעיירה א־שהבייה בדרום לבנון. דובר צה"ל מסר כי תיעוד הפיצוץ הוא "עובדה המביכה את חיזבאללה," אולם המבוכה, מסתבר, הייתה מוגבלת למדי )אם בכלל(. כאשר היה פיצוץ בטיר חרפא כשנתיים לאחר מכן, חסמו אנשי הארגון בגלוי את האזור, ולפי דיווחים אף מנעו מאנשי יוניפי"ל להתקרב אליו. ישראל מצדה לא תקפה בגלוי את חיזבאללה על התעצמותו המחודשת, אלא פנתה לאו"ם.

חוסר הרצון של חיזבאללה להתעמת עם ישראל במהלכו של מאמץ השיקום של הארגון יכול להתפרש לאו דווקא כפחד מפניה או כפועל יוצא של ההרתעה, אלא כצעד טקטי שנועד לא להפריע להתעצמות. חיזבאללה אמנם נמנע מלפעול ישירות ובגלוי נגד ישראל עד2013 , אולם ההערכה היא כי היה אחראי לכמה תקריות בגבול ישראל-לבנון באותן שנים.

בינואר 2009, בזמן מבצע "עופרת יצוקה", נורו ארבע קטיושות לעבר הגליל (שתיים מהן נפלו בשטח ישראל). ישראל הטילה על חיזבאללה את האחריות, אך הארגון התכחש לירי. ביולי אותה שנה חדרה קבוצה של אזרחים לא חמושים למוצב צה"ל ריק בהר דוב ותלתה עליו דגלי חיזבאללה ודגלי לבנון. צה"ל הגיב באיומים. אך החליט שלא לפעול נגד האזרחים כיוון שלא היו חמושים. באוקטובר 2012 שלח הארגון מל"ט מעל שטח ישראל, וזה הופל באזור יער יתיר, ובאפריל 2013 הפילה ישראל מל"ט נוסף שיוחס לחיזבאללה, אף שהארגון הכחיש זאת.

לעומת זאת, כאשר ארבעה לוחמי צה"ל נפצעו סמוך לגבול לבנון באוגוסט 2013 , קיבל  חיזבאללה (לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה( אחריות לנעשה וטען כי היה מדובר במארב מתוכנן, על בסיס מידע מודיעיני, לפעילות של צה"ל בשטח לבנון. באפריל 2014 קיבל נסראללה אחריות על מטען שהופעל נגד חיילי צה"ל בהר דוב.

לאחר מלחמת לבנון השנייה חזר חיזבאללה יותר ויותר לעסקי הטרור הבין-לאומי. בהקשר זה נכתב כי אנשיו פעלו בעיראק מ-2006 ואילך, וכי הארגון תיכנן )בחוסר הצלחה כמעט מלא( פיגועים רחבי היקף, בעיקר נגד מטרות ישראליות בקפריסין, במצרים, בתאילנד וכן באירופה, עד שבשנת 2012 הצליחו אנשיו לבצע פיגוע בבורגס שבבולגריה, בו נהרגו שישה אנשים, מהם חמישה ישראלים. הדבר מזכיר את פעולותיו של אש"ף אחרי הפסקת האש של  1981, כאשר האמין שיוכל לפעול נגד ישראל בחו"ל בלי לספוג תגובה בלבנון.

ניתן כמובן לטעון כי ניסיונותיו של חיזבאללה לפעול נגד ישראל שלא מגבול לבנון הם תוצאה של הרתעה מוצלחת, אולם אפשר שמדובר בשיקולי נוחות של הארגון ולא בהרתעה. גם אם הדבר אכן נובע מהתרעה ישראלית, הוא מלמד על מגבלותיה.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

כך, למשל, בשנות התשעים של המאה הקודמת, פעל חיזבאללה כמעט אך ורק בתחומי רצועת הביטחון בדרום לבנון, ובדרך כלל לא ניסה לחדור לישראל)בניגוד לארגונים הפלסטיניים). הדבר לא היה אז ביטוי של הרתעה ישראלית, אלא של הבנה כי הקזת דמה של ישראל ברצועת הביטחון יעילה לא פחות מאשר חדירה לישראל, ונוחה הרבה יותר. בחירה של צבא לתקוף בנקודה אחת אינה מלמדת כי הוא מורתע במקומות בהם לא תקף, אלא כי הוא מחפש את הנקודה הנוחה ביותר – והדבר נכון גם לגבי ארגון טרור.

נסראללה עצמו "העלה פרופיל" לאחרונה. בעוד שבחמש השנים הראשונות לאחר מלחמת לבנון השנייה הוא הופיע בציבור פעמיים בלבד (בינואר 2008 ובדצמבר 2011), בשנתיים האחרונות הוא הופיע לפחות ארבע פעמים בציבור )בספטמבר 2012, באוגוסט 2013, בנובמבר 2013 וביולי (2014. גם איומיו לא התמתנו. ב-2011 הוא הצהיר על תוכנית מבצעית לכיבוש הגליל, ובאוגוסט2012  דיווח חיזבאללה על תרגיל גדול, וכיאה לארגון טרור מודרני אף פרסם מצגת אינטראקטיבית באנגלית עילגת, המראה כביכול את המלחמה הבאה,ה כולל כיבוש צפון ישראל עד קו חיפה-עפולה-בית שאן. נסראללה גם איים " להפוך חיי מיליונים של ישראלים לגיהינום" אם ישראל תתקוף את איראן; הצהיר כי השמדת ישראל היא אינטרס לבנוני, ערבי ומוסלמי, ולא רק פלסטיני; איים בחיסול בכירים ישראליים כנקמה על חיסול בכיר הארגון עימאד מורנייה והבטיח כי " ישראל תיענש" בשל חיסול בכיר נוסף של חיזבאללה, חסן אל־לקיס, בדצמבר 2013, אף שארגון סוני לקח על עצמו את האחריות לחיסול (והיו שטענו כי חיזבאללה עצמו אחראי לכך).

הפרשנות המקובלת בישראל נוטה להסביר את מיעוט הפעולות של חיזבאללה נגדה כפועל יוצא של ההרתעה. אם אמנם זה המצב, נשאלות כמה שאלות: מדוע שלח חיזבאללה מל"טים לשטח מדינת ישראל? מדוע קיבל נסראללה, בפעם הראשונה מזה כמה שנים, אחריות על פגיעה בחיילי צה"ל, דווקא כאשר ארגונו מסובך קשות במלחמת האזרחים בסוריה? ומדוע הוא מופיע בפומבי יותר מאשר בעבר ומתלהם בנאומיו לא פחות?

בסוף 2013 טען חיזבאללה כי בפעולותיו בסוריה הוא "מגן על לבנון, על הנושא הפלסטיני ועל סוריה המגנה על ההתנגדות. לאחר מבצע "צוק איתן" (שבמהלכו השמיע את איומיו הרגילים), הסביר הארגון כי הקריאה להתערבותו במהלך המבצע לטובת חמאס הייתה "לא רצינית" ולא רשמית. העולה מכך הוא כי היעדר פעילות מצד חיזבאללה כלפי ישראל אינו נובע מהרתעה ישראלית אלא מסדר קדימויות אחר של הארגון, שעל פיו, הדבר החשוב ביותר עבורו כיום הוא להילחם בזירה הסורית. דומה שהקבוצות הסוניות הקיצוניות הפועלות בסוריה מאיימות בשלב זה על חיזבאללה יותר משעושה זאת ישראל. מכוניות התופת המתפוצצות לאחרונה במעוזי חיזבאללה מעידות שיש לסברה זו על מה לסמוך. מהמצב הנוכחי אין להסיק שחיזבאללה לא יבחר ביום מן הימים "להגן על לבנון ועל הנושא הפלסטיני" בצורה ישירה יותר.

מלחמת לבנון השנייה משמשת תזכורת חיה בעיני לבנונים רבים לכך שלבנון זקוקה לחיזבאללה כדי להתגונן נגד ישראל. הארגון יישאר שונא ישראל בעתיד הנראה לעין, אך סדר הקדימויות שלו השתנה מאז 2006 ולא רק בעקבות הנזק שגרמה לו ישראל. אם בטרם המלחמה ניצל חיזבאללה את ההיתקלויות עם ישראל כדי לצבור תמיכה, כיום הוא משתמש באיום-כביכול מצדה כדי להשיג אותה מטרה, אך בלי שהוא רואה צורך לפעול בהיקף נרחב נגדה. זאת ועוד. לאחר המלחמה, הפך חיזבאללה למעורב ולבעל השפעה בממשלת לבנון הרבה יותר משהיה לפניה.

יש לקחת בחשבון כי הנכונות הגוברת של חיזבאללה לבצע בגלוי פעולות )קטנות) נגד ישראל עלולה לסמן חזרה שלו לתפיסה שהנחתה אותו לפני מלחמת לבנון השנייה. בכל מקרה, נראה כי המדובר הוא בקנה מידה קטן וזהיר מעט יותר – חיכוך עם ישראל במטרה לסייע למעמדו של הארגון בתוך לבנון.

השאלה האם חיזבאללה הורתע על ידי ישראל במלחמת לבנון השנייה או לא הורתע אינה רק תיאורטית. תוכניות מבצעיות (נגדו או נגד גורמים אחרים( המבוססות על הנחה שההרס שנגרם ללבנון במלחמת לבנון השנייה הוא שהביא שקט והרתיע את חיזבאללה, עלולות להיכשל אם יתברר כי לא אלה הם פני הדברים. במקביל, אם הימנעותו של חיזבאללה מלפעול נגד ישראל מושפעת בעיקר מגורמים שאין לה שליטה עליהם, כי אז ייתכן שפעולה מלחמתית מצידו קרובה יותר משמקובל לחשוב.

מאת: ד"ר יגיל הנקין