הערכת סיכויי הצלחתה של המערכה האמריקאית נגד דאעש

This post is also available in: English (אנגלית)

1. הנשיא אובאמה הציב בפני ארה"ב מטרה ברורה, אך להערכתנו יומרנית, בדמות חיסולו של דאעש, באמצעות מערכה כוללת שתימשך כמה שנים. בהגדירו את המטרה כחיסול דאעש, יצר הנשיא האמריקאירף ציפיות גבוה, שהממשל שלו והממשלים הבאים יצטרכו לעמוד בו. ליכולתם לעמוד ברצף הציפיות, שנקבע נודעת חשיבות רבה. שכן אנו סבורים, כי משמעויות המערכה חורגות מהתחום הצר של המאבק בטרור וכי תוצאותיה ישפיעו על מעמדה המדיני של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם כולו לשנים הבאות. לפיכך לא רק מדיניות החוץ של הנשיא אובאמה עומדת למבחן אלא גם דימוי העוצמה האמריקאי, האזורי והבינלאומי עומד בפני אתגר משמעותי.

2. האם תוכל ארה"ב להצליח במערכה נגד דאעש ולממש את המטרות האסטרטגיות, שהציג הנשיא אובאמה? אנו סבורים, כי יקשה מאוד על ארה"ב להשיג את מלוא המטרות שהציבה לעצמה בשל הסיבות הבאות:

א.  ההנחות והמטרות המדיניות, הגלויות והסמויות, העומדות בשורש המערכה נגד דאעש אינן ריאליות:

1)  הכוונה להקים בעיראק משטר עיראקי מרכזי בעל אופי דמוקרטי, שיכפה שליטתו על כל המדינה, נכשלה כאשר ארה"ב החזיקה שנים רבות כח צבאי גדול בעיראק. קל וחומר, שמטרה זאת אינה ריאלית כיום, לאחר שארה"ב הוציאה כוחותיה מעיראק, ולאחר שעיראק התפוררה למרכיביה הדתיים-עדתיים^[1].

2)  באשר לסוריה – לא ניתן "לבנות" על ארגוני מורדים "מתונים", שיעקרו מהשורש את דאעש, משום שארגונים אלו הינם מפוצלים, יכולותיהם הצבאיות מוגבלות והם חסרי הנהגה אפקטיבית.גם אם ארגוני המורדים בעלי האוריינטציה למערב יתחזקו כתוצאה מסיוע אמריקאי יאפשר הדבר אולי את יכולתם לעמוד בפני אויביהם אך קשה להניח, שהם יוכלו להכריע הן את משטר אסד והן את דאעש והארגונים הג'האדסיטים האחרים.

ב.  הקושי לעקור מהשורש ארגון בעל אידיאולוגיה סלפית-ג'האדיסטית מסוגו של דאעש: דאעש אינו רק ארגון טרור, שהשפעתו מבודדת ומתוחמת לאזור טריטוריאלי אחד. המדובר בארגון בעל אידיאולוגיה אסלאמית רדיקאלית, הנתמך ע"י קבוצות אוכלוסייה סוניות ושואב כוחו מהתפוררות המערכת השלטונית והחברתית בעיראק, סוריה והמזרח התיכון כולו. גם באפגניסטאן ובפקיסטאן לא הצליחה ארה"ב לעקור את הג'אהד העולמי מהשורש, הגם שעלה בידה להחליש את אלקאעדה בתום השקעת משאבים רבים ונוכחות צבאית ממושכת (המגיעה עתה לקיצה)^[2]. תופעת הצטרפות המתנדבים הזרים לדאעש שואבת השראתה גם ממצוקות פוליטיות וחברתיות בעולם הערבימוסלמי ובקהילות המוסלמיות במדינות המערב ולפיכך אין די בייעול מהלכי הסיכול והמנע ובהידוק שיתוף הפעולה הבינלאומי.

ג.   מגבלותיו של הכוח הצבאי בלחימה נגד ארגוני טרור: התקפות אוויריות נגד ארגון בדמותו של דאעש, בעל תפיסת עולם אידיאולוגית מגובשת, הנהנה מתמיכת קבוצות אוכלוסייה סוניות, לא תוכלנה להביא לחיסולו. ישראל למדה במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "צוק איתן" את מגבלות הכוח הצבאי בלחימה נגד חזבאללה ונגד חמאס, ארגוני טרור אסלאמיסטיים קיצונים הנטועים היטב בקרב האוכלוסייה המקומית בקרבה הם פועלים. מעבר לכך, אנו סבורים כי גם מעורבות צבאית מאסיבית של חיילי ארה"ב ובעלות בריתה בעיראק ובסוריה (שאינה עומדת כעת על הפרק)לא תביא לחיסולו של דאעש ולביסוס משטרים יציבים במדינות הללו (צבא ארה"ב נכח על בשרו בעת שהייתו בעיראק ובאפגניסטאן את מגבלות הכוח הצבאי בהשלטת חוק וסדר ובביסוס שלטון מרכזי אפקטיבי בחברות שסועות מהבחינה הפוליטית והחברתית).

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

ד.  חולשתם הבסיסית של מוקדי הכוח המקומיים, שעליהם "בונה" ארה"ב:

1)  צבא עיראק, שארה"ב השקיעה משאבים כח רבים בבנייתו, נותר צבא נעדר מוטיבציה, שאינו נהנה מלגיטימיות בקרב המוסלמים הסונים. צבא עיראק עשוי להיות יעיל בהגנה על הבירה בגדאד ועל אזורי האוכלוסייה השיעית, אך לא בכיבוש ושליטה על האזורים הסונים מקור התמיכה של דאעש. השקעה נוספת של ארה"ב בציוד צבאי ובמומחים לשם חיזוקו של הצבא העיראקי ספק אם תשנה מצב בסיסי זה.

2)  כוחות הפשמרגה הכורדיםעשויים להיות יעילים בהגנה על האוטונומיה הכורדית, וייתכן גם בפעולות התקפיות מוגבלות. מנגד, להערכתנו, תפחת בהרבה יעילותם ורמת המוטיבציה בפעולה באזורים סונים ושיעים.

3)  המליציות השיעיות בעיראק עשויות להיות יעילות בהגנה על הבירה בגדאד ועל אזורים בהם מתגוררת אוכלוסייה שיעית . אולם סיוע צבאי למליציות הללו לא יקנה להן יכולות התקפיות, שתבאנה לכיבוש האזורים הסונים עליהם שלט דאעש. זאת ועוד, לסיוע למליציות השיעיות יש גם מחיר פוליטי בדמות חיזוק מעמדה של איראן, בעלת החסות עליהן.

4)  ארגוני מורדים סורים "מתונים": ארגונים אלו הינם מפוצלים מבחינה ארגונית, שונים מבחינה אידיאולוגית, נעדרי הנהגה אפקטיבית (צבאית ופוליטית). סיוע של ארה"ב והמערב יוכל לחזק את כושר עמידתם מול דאעש ומול המשטר הסורי, אך ספק רב אם הוא יקנה להם יכולות התקפיות משמעותיות, בשתי החזיתות הללו.

ה. חולשת הקואליציה התומכת בארה"ב: המדובר בקואליציה הטרוגנית בעלת אינטרסים פוליטיים שונים ואילוצים מבית המגבילים את היקף השתתפות המדינות השונות. חברות הקואליציה צפויות להגיש סיוע מוגבל להתקפות האוויריות נגד דאעש. לתורכיה, שלה חשיבות רבה, אינטרסים ואילוצים פוליטיים משלה והיא מעדיפה (לפחות לעת עתה), שלא להיות מעורבת באופן פעיל בחיסול דאעש. זאת ועוד, בעתיד, אם וכאשר ישתבשו הדברים, והקואליציה תצטרך להתמודד עם קשיים, עלולים כמה מחבריה לערוק מהמערכה. ב"שורה התחתונה" ארה"ב היא זו שנושאת בעיקר עול הלחימה ותאלץ לשאת בתוצאותיה לאורך שנים.

ו.   הקושי הרב שבשיתוף פעולה אפקטיבי עם משטרו של בשאר אסד ועם איראן התומכת בו:

1)      משטר אסד יכול היה להלכה לסייע בלחימה נגד דאעש לא פחות ואולי אף יותר ממרבית מדינות הקואליציה ומ"ארגוני המורדים המתונים" הנתמכים ע"י ארה"ב. אולם ארה"ב רואה במשטר אסד חלק מהתהליך, שהביא להקמת דאעש, ולא חלק מהפתרון. שיתוף פעולה עימו, עלול, בין השאר, לנכר מעל האמריקאים את האוכלוסייה המוסלמית סונית בסוריה ולפגוע בשיתוף הפעולה של ארה"ב עם מה שמכונה ארגוני המורדים המתונים.

2)      גם שיתוף הפעולה עם איראן, בעלת ההשפעה והנוכחות בסוריה ובעיראק, הינו בעייתי מהבחינה הפוליטית. שכן איראן תומכת בטרור, האסטרטגיה שלה חותרת להשיג הגמוניה במזרח התיכון, לפגוע בהשפעה האמריקאית בסוריה ובעיראק ולפגוע בבעלות בריתה של ארה"ב (ישראל, סעודיה, ירדן). אומנם יתכנו בעתיד שיתופי פעולה טקטיים נגד דאעש עם איראן והמשטר הסורי אך קשה לצפות שהן תהפוכנה לשותפות מרכזיות בקואליציה.

3. מעבר לכך, המערכה האמריקאית, ככל שתמשך, מועדת גם להסתבכויות, שהינן חלק בלתי נפרד מהמאבק נגד הטרור. למשל: הגברת המוטיבציה של דאעש, ארגוני ג'האד עולמי ותומכי דאעש ברחבי העולם להגיב בפיגועי טרור על התקיפות האוויריות; פגיעות בשוגג באוכלוסייה האזרחית כתוצאה מהתמשכות התקיפות מהאוויר; היגררות ארה"ב לדפוסי פעולה, שאינם נכללים ב"סל" הצעדים שעליהם הכריז הנשיא אובאמה (בכלל זה "הישאבות" חיילים אמריקאים נוספים ל"ביצה העיראקית" ואולי אף "הביצה הסורית").כל אלו עלולים להוביל לביקורת פנימית בארה"ב ובמדינות המערב אם העניינים ישתבשו (והם עלולים להשתבש), ולו גם בשל עצם טבען המורכב, הנזיל, הנפיץ והמשתנה של מלחמות האזרחים בסוריה ובעיראק.

4. מעבר לכל הקשיים והבעיות הללו יש לזכור, כי דאעש צמח על רקע התפרקותן של סוריה ועיראק במסגרת תהליכים עמוקים ורבי עוצמה העוברים בשנים האחרונות על המזרח התיכון. תהליכים אלו, המכונים "הטלטלה האזורית", שינו את פני המפה הפוליטית האזורית כפי שהתעצבה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתקיימה קרוב למאה שנים. במקום מדינות לאום, שקרסו עדיין לא צמח סדר חדש וכוחות פוליטיים וחברתיים רבים ומנוגדים נלחמים ביניהם על השלטון. זוהי "הביצה" שבה צמחו דאעש וארגונים ג'האדיסטים נוספים, ועד אשר לא תתייבש ה"ביצה" בתהליכים ממושכים העלולים להתחולל במשך שנים ארוכות – לא ניתן יהיה לעקור מהשורש גידולי פרא אלו.

מאת: מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית