האקדמיה והתעשיות מתלבטות: כיצד ינועו הכשב"מים העתידיים?

This post is also available in: English (אנגלית)

בעיה קשה שהאקדמיה והתעשיות מתחבטים בה היא הנעת כלים ימיים בלתי מאויישים. מקובל להשתמש בהנעה חשמלית, שהיא שקטה ובלתי מזהמת. אולם אחסון אנרגיה חשמלית על ידי סוללות ומצברים הוא יקר ותופס מקום רב בכלי השיט.

כמה פיתוחים פורצי-דרך הוצגו בשבוע שעבר בכנס השנתי לרובוטיקה ימית, שנערך בחסות אוניברסיטת חיפה ובית הספר למדעי הים, וסניף ישראל של AUVSI, האיגוד הבינלאומי למערכות רכב בלי מאויישות – Association Of Unmanned Vehicle Systems.

מערכת iHLS מרחיבה בנושא ההנעה העתידית של כל שיט בלתי מאויישים (כשב"מים – Unmanned Surface Vessel) וכלים צוללים בלתי מאויישים (כצב"מים – Unmanned Underwater Vessels):

המהנדס עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות, מדבר על כלי שיט שישוט מאות או אלפי קילומטרים בלי מקור אנרגיה מלאכותי. הרעיון הוא להניע את הכלי באמצעות תנועת הכלים בעזרת  אנרגיית גלי הים. תנועתם מניעה מנגנון המפעיל את המנוע החשמלי.

הדוקטורנטית שני אליצור מהטכניון עובדת על פיתוח טכנולוגיה חדשה להפקה ואחסון של אנרגיה חשמלית באמצעות יצירת ריאקציה כימית בין אלומיניום למים, ושימוש במימן שנוצר להפקה ישירה של חשמל למנוע. הטכנולוגיה הוכחה ע"י בנייה והפעלה של סירת מודל ומכונית מודל שהונעו בשיטה זו. החוקרים נמצאים בתהליך של הפיכת הטכנולוגיה למוצר.

כיוון עתידי נוסף של שימוש בכשב"מים-כצב"מים הוא הפעלה בלהקות:

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

פרופ' הוגו גוטרמן מאוניברסיטת ב"ג בנגב מפתח במעבדתו טכנולוגיות ליצירת שת"פ בין להקות אוטונומיות בים. מדובר על פיתוח מערכות קשר בין הרובוטים ושיטות הנעה. לצורך המחקר ניבנו במעבדה שלושה כלים: קייאק, צוללת בלתי מאויישת Blue Fin וכלי ימי המכונה Hydro-Camel, בעל זרוע רובוטית לביצוע עבודות תת-מימיות. שלושה הכלים חוברו במערכת תקשורת אחת ונעשו סימולציות בעבודה של הכלים על צינורות נפט וגז. בסוף השנה הבאה ישתתפו החוקרים מבאר שבע והכלים שבנו בתחרות של כצב"מים במפקדת נאט"ו באיטליה.

איל שהרבני מהתעשיה האווירית רואה אפשרות עתידית ש-20 כשב"מים יבצעו בצוותא משימות של סטי"ל גדול אחד. כיום יש כבר בסיס וטכנולוגיה להפעלת להקת  שב"מים/כצב"מים מבחינת התקשורת והדיבור ביניהם ומגוון התוכנה, החומרה והחיישנים הדרושים לכך.

כל אנשי קהיליית הכשב"מים בארץ תמימי דעים שכלים כאלו ישתלבו במערכות צבאיות אזרחיות, אם כי קיימים חסמים בפני התפתחות מהירה, כגון חיישנים הדרושים למתן רמת אוטונומיות גבוהה לכלים, אולם חלק מהחיישנים אינם מתאימים לפעולה בים.

קושי נוסף מהווה המחסום הפסיכולוגי, הקשור בשמרנות האופיינית לציי עולם. נדרש שינוי תודעתי להפעלה כלי שיט שאינו מאוייש ע"י אדם מעל או מתחת לים. כמאמר אחד ממשתפי הכנס בחיפה: "בסופו של דבר רוצים לראות שניצב אדמירל על גשר הפיקוד של האניה הגדולה ביותר בסביבה".