דאע"ש: מאפייניו העיקריים של הארגון והמערכה הצבאית שהוא מנהל

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת: מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

א.  כוחו הצבאי: מספר הפעילים של דאעש בעיראק ובסוריה נאמד על ידינו בכ-25,000. מספר זהנמצא בתהליך גידול. אנו סבורים, כי עד כ-12,000 פעילי דאעש הינם סורים ועיראקים ולמעלה מ-13,000 הם מתנדבים זרים. מוצא מרבית המתנדבים הזרים הוא מהעולם הערבי מוסלמי. מוצא כ-3,000 מהם ממדינות המערב (קרוב למחציתם מצרפת ומבריטניה). המתנדבים הזרים מגיעים לסוריה (לרוב דרך תורכיה), עוברים אימונים קצרים ע"י פעילי דאעש, משתתפים בלחימה, ורובם חוזרים למדינות האם שלהם לאחר תקופה. חזרתם של פעילים, שרכשו מיומנויות צבאיות והיו חשופים לאינדוקטרינציה אסלאמית סלפית-ג'האדיסטית מהווה סכנה ביטחונית למדינות האם שלהם ואף למדינת ישראל (הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל, שבוצע ע"י פעיל צרפתי, שלחם בשורות דאעש, המחיש זאת היטב).

ב.  אמצעי לחימה: בידי דאעש כמויות גדולות של אמצעי לחימה, רובם כאלו שנתפסו שלל מידי צבאות סוריה ועיראק. אמצעי הלחימה הללו כוללים נשק קל, רקטות ומרגמות מסוגים שונים, טילים נגד טנקים ונשק נגד מטוסים. בנוסף לכך, בידי דאעש כלי נשק כבדים וטכנולוגיות מתקדמות הנמצאים בידי צבאות סדירים: ארטילריה, טנקים ורכב קרבי משוריין (רק"מ); טילי כתף נגד מטוסים וכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים (כטב"מים). דאעש הפעיל בסוריה ובעיראק מספר פעמים גז חרדל ויתכן גם נשק כימי מסוגים אחרים. הנשק הכימי הופעל נגד המליציות הכורדיות בעין אלערב (קובאנה) ונגד כוחות הביטחון העיראקים. כמו-כן נמצאים בידי דאעש לפחות טיל אחד מסוג סקאד (להערכתנו בלתי כשיר מבחינה טכנית) ומספר מטוסים (המופעלים משדה תעופה, שעליו שולט דאעש).

ג.  אזורי שליטה: דאעש שולט כיום על כשליש משטחה של עיראק וכרבעשליש משטחה של סוריה.במרחב גדול זה, המשתרע מפאתי בגדאד ועד פאתי חלב, מתגוררים מיליונים רבים של תושבים(על-פי הערכות שונות המדובר בסביבות ה-6-5 מליון תושבים). במרחב שליטתו של דאעש מצויות כמה ערים גדולות ובהן מוצול (העיר השנייה בגודלה בעיראק), פלוג'ה (סמל המאבק נגד ארה"ב) ואלרקה ("עיר הבירה" של דאעש בצפון סוריה). בולט הפער בין מספר הפעילים הקטן יחסית של דאעש לבין אזורי השליטה הנרחבים של הארגון. על מנת לגשר על "נקודת תורפה" זאת מסתייע דאעש בבעלי ברית מקומיים ובו בזמן עושה מאמץ גיוס נרחב, שמטרתו להוסיף פעילים לכוחותיו הצבאיים ובעלי מקצועות נדרשים למערכות הממשל שלו.

ד.  הקמת מערכות ממשל חלופיות: דאעש מפעיל באזורי שליטתו מערכות ממשל חלופיות במקום מערכות השלטון העיראקיות והסוריות, שקרסו. מערכות ממשל אלו כוללות מערכת חינוך, מערכת משפט ומערכת שיטור ואכיפת חוק. באמצעותן מספק דאעש לאוכלוסיה שירותים חיוניים ובו בזמן אוכף את האידיאולוגיה הסלפית ג'האדיסטית שלו על האוכלוסייה המקומית. לשם כך משתמש הארגון באמצעי כפייה ברוטאליים נגד מתנגדיו ונגד עדות המיעוט המתגוררות באזורי שליטתו(כולל הוצאות המוניות להורג). ולמרות זאת, דומה, כי למרות התנהלותו הברוטאלית, האוכלוסייה המקומית משלימה בשלב זה עם שליטתו של דאעש ולעיתים אף תומכת בו, בעיקר נוכח יכולתו של דאעש להעניק לה שירותים בסיסיים, להחזיר לתיקונם את חיי היום-יום ולמלא את הואקום הממשלי שנוצר.

ה. יכולותיו הכלכליות של דאעש: דאעש השתלט על תשתיות ממלכתיות בעיראק ובסוריה ובכלל זה על מרבית שדות הנפט במזרח סוריה ועל כמה שדות נפט בעיראק. יצוא מוצרי הנפט מהווה את מקור ההכנסה העיקרי של דאעש ורווחיו ממנו נאמדים בכמה מיליוני דולרים ליום. עם זאת, ירדורווחיו של הארגון בעקבות התקיפות האוויריות של ארה"ב ובעלות בריתה על תשתיות הנפט, שבשליטת דאעש.בנוסף לכך, ברשות דאעש מקורות הכנסה נוספים, כגון: פשיעה למיניה (סחיטה, קבלת כופר עבור שחרור חטופים, סחר בעתיקות), קבלת תרומות וגביית מסים מהאוכלוסייהשבשליטתו. לפנינו, איפא, דוגמה יוצאות דופן של ארגון טרור, שהצליח לבסס לעצמו יכולות כספיות מעין-מדינתיות, המזינות את הצלחותיו הצבאיות ומאפשרות לו לבסס מערכות ממשל חלופיות.

מהלכיו הצבאיים של דאעש בעיראק ובסוריה (תמונת מצב עדכנית לאמצע נובמבר 2014)

ביוני 2014 פתח דאעש במערכה צבאית בעיראק, שנועדה, להערכתנו, להשתלט על מרבית שיטחה של מערב עיראק וצפונה ובהמשך גם על הבירה בגדאד. במקביל פעל דאעש לביסוס שליטתו במחוזות השונים של מזרח סוריה וצפונה ולהחלשת יריביו ואויביו (המשטר הסורי, ג'בהת אלנצרה, מליציות כורדיות וארגוני מורדים אחרים). ההישגים הצבאיים, שנחל דאעש עד כה, אפשרו לו ליצור רצף טריטוריאלי שלטוני, על-לאומי, בין אזורי שליטתו הנרחבים בעיראק ובסוריה, שבהם הוא פועל במרץ לבסס את שלטון הח'ליפות האסלאמית שהקים.

במערכה הצבאית שמנהל דאעש, בעיראק ניתן להבחין עד כה בשלושה שלבים:

א.       שלב ההצלחות (יוני- אוגוסט 2014): בשלב זה נכבשה עיר הנפט מוצול, השנייה בגדולה בעיראק, מידי צבא העיראקי. כוחות צבא עיראק, שבהקמתם ואימונם השקיעה ארה"ב משאבים רבים במשך שנים ארוכות התמוטטו וברחו. כמו כן השתלט כח דאעש על סכר מוצול, שמצפון לעיר, והניס מהמקום את כוחות הפשמרגה הכורדים, שהגנו עליו (כח דאעש ניסה להשתלט גם על סכר חדית'ה, השני בגודלו בעיראק, אך ניתקל בהתנגדות צבא עיראק). כמו כן נכבשה בשלב זה העיר תכרית, מקום הולדתו של צדאם חסין ומעוז לשעבר של מפלגת הבעת'.

ב.      שלב הבלימה (המחצית השנייה של אוגוסט – ספטמבר 2014): בשלב זה (בו החלה ארה"ב בתקיפות אוויריות "נקודתיות") נבלמה תנופת הכיבושים של דאעש. כוחות הפשמרגה הכורדים, צבא עיראק ומליציות שיעיות הצליחו להחזיר את שליטתם על סכר מוצול. צבא עיראק דחק את כוחות דאעש מאזור סכר חדית'ה ומעיר הנפט ביג'י המהווה גם צומת לוגיסטי חשוב (הגם שכוחות דאעש המשיכו לצור עליה). בשלב זה הצליחו אויביו של דאעש להציל את חייהם של בני עדות מיעוטים, הנתפסות ע"י דאעש כ"כופרים" ומהוות יעד להתנכלויות ומעשי טבח: פליטים יזידים נחלצו מג'בל סנג'אר (צפון עיראק) והמצור על העיר השיעית-תורכמנית אמרלי (מדרום לכרכוך) נפרץ.

הרשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

ג.       ביסוס השליטה במחוז אלאנבאר, ככל הנראה כשלב מקדים לכיבוש העיר בגדאד (סוף ספטמבר – אמצע נובמבר 2014): בשלב זה פעלו כוחות דאעש לטהר מוקדי ההתנגדות במחוז אלאנבאר (המחוז הסוני הגדול בעיראק) תוך התקדמות לכיוון הבירה בגדאד. במקביל, ביצע דאעש שורה של פיגועי התאבדות בשכונות (בעיקר שיעיות) בבגדאד. בסוכנויות הידיעות דווח, כי כוחות דאעש מצויים כמה עשרות ק"מ מבגדאד וכי הם נלחמים עתה בעיר אבו ע'ריב, שממערב לעיר. מנגד, זכו צבא עיראק, המליציות השיעיות והכוחות הכורדים למספר הישגים צבאיים, שהבולט שבהם היה הסרת המצור, שהטיל דאעש על עיר הנפט ביג'י.

בשלב זה דאעש עדיין לא הצליח לבסס שליטתו במחוז אלאנבר. ובאשר להמשך- דאעש חותר להערכתנו להשתלט על בגדאד אולם המערכה עליה תהיה להערכתנו קשה הרבה יותר עבור דאעש מאשר כיבושה של מוצול. שכן, דאעש עלול להיתקל בהתנגדות קשה יותר מצד המיליציות השיעיות וצבא עיראק בתמיכת איראן ובסיוע אווירי של הקואליציה, שבראשות ארה"ב. צפוי גם שיתוף פעולה צבאי הדוק יותר בין יריביו הרבים של דאעש נגד האויב המשותף. להערכתנו ינסה דאעש להתגבר על ההתנגדות כלפיו באמצעות מצור על בגדאד ושיבוש חיי היום-יום בעיר (ירי רקטות ופצצות מרגמה, פיצוץ מטענים ומכוניות תופת). יצוין, כי במהלך החודשים אוקטובר/נובמבר 2014 נהרגו בבגדאד מאות אזרחים, רובם שיעים, בפיגועי התאבדות ופיצוץ מכוניות תופת, שמאחורי חלקם לפחות עמד דאעש.

במקביל למערכה הצבאית שמנהל דאעש בעיראק, הוא גם מבסס את שלטונו בשטחים נרחבים במזרח סוריה ובצפונה. במסגרת זאת עלה בידו לדחוק מהשטח את יריביו ואויביו (ארגוני המורדים האחרים, ג'בהת אלנצרה, הצבא הסורי); להרחיב את שלטונו לאזורי-מפתח חדשים (המערכה לכיבוש המרחב הכורדי של עין אלערב, קובאנה הכורדית, שבקרבת הגבול התורכי, שעדיין לא הסתיימה); לבסס את שלטונו באלרקה ולהעמיק את שליטתו על האוכלוסייה המקומית. כל זאת באמצעות סכומי כסף גדולים הזורמים לדאעש כתוצאה משליטתו בתשתיות מדינתיות, בדגש על מכירת מוצרי נפט משדות הנפט שבמזרח סוריה (הגם, שרווחיו ממכירת מוצרי הנפט פחתו בעקבות התקיפות האוויריות של ארה"ב ובעלות בריתה עליהם).

עיקרי המשמעויות וההשלכות של התבססות דאעש בעיראק ובסוריה

להתבססותו של דאעש בעיראק ובסוריה משמעויות והשלכות מקומיות, אזוריות ובינלאומיות מרחיקות לכת. להלן עיקרן:

א.       עיראק: כיבושיו של דאעש בקיץ 2014 האיצו את תהליך התפרקותה של עיראק למרכיביה הדתיים-עדתיים. ניתן לקבוע, כי עיראק כמדינת לאום כבר אינה מתפקדת. על חורבותיה קמו שלוש ישויות מעין מדינתיות: ישות סונית בשליטת דאעש במערב עיראק ובצפונה; אוטונומיה כורדית בצפון; וישות שיעית במרכז עיראק ובדרומה, הקשורה למשטר השיעי בבגדאד. "גבולות הזירה" בין שלוש הישויות הללו נזילים ומטושטשים וצפוי שדאעש, הנמצא עדיין בתנופה, ימשיך במאמציו להרחיב את אזורי שליטתו על חשבון הישויות האחרות הנמצאות עתה במגננה.

ב.       סוריה: גם בסוריה תרמה התחזקותו של דאעש להעמקת חלוקתה דה-פקטו של סוריה:  במזרח סוריה ובצפונה ביסס דאעש את שליטתו והחליש את יריביו השונים (המשטר הסורי, ג'בהת אלנצרה וארגוני המורדים האחרים). לעומת זאת מתקשה דאעש לפגוע באחיזת המשטר הסורי בדמשק וב"אזורי ליבה" אחרים בצפון סוריה ובמערבה, ובשליטת ארגוני המורדים על אזורים בדרום סוריה (ובתוכם גם מרבית שטחה של רמת הגולן). התחזקות דאעש, והמערכה האמריקאית והבינלאומית נגדו,הזריקה מימד מסבך ונפיץ למלחמת האזרחים הסורית ויש בה כדי להקשות מאוד על פתרון המשבר הסורי בטווח הזמן הנראה לעין.

ג.       התבססות הג'האד העולמי במזרח התיכון: הישגי דאעש בסוריה ועיראק בשנים האחרונות הפכו את שתי המדינות הללו למוקד העולמי החדש של הג'האד העולמי, שירש את מקומן המרכזי של אפגניסטאן ופקיסטאן. בניגוד לתקופתו של אסאמה בן לאדן, המדובר כיום במוקד אזורי דו-קוטבי ואולי גם רב-קוטבי, אשר בו התבססו שני ארגוני ג'האדיסטים יריבים ועוינים זה לזה: האחד (דאעש), מזוהה עם הג'האד העולמי אך מצוי בקרע עם הנהגת אלקאעדה בראשות אימן אלט'ואהרי;השני (ג'בהת אלנצרה), מהווה את שלוחת אלקאעדה בסוריה אך מצוי בסכסוך חריף עם דאעש. בין שני המוקדים הללו מצויות התארגנויות הג'האד העולמי במזרח התיכון, אשר חלקן נקטו עמדה לטובת דאעש, הנמצא בתהליך של התחזקות מול הנהגת אלקאעדה. בהתבססות הג'האד העולמי בסוריה ישפוטנציאל חתרני וטרוריסטי העלול לערער בעתיד את יציבותן של מדינות מזרח תיכוניות ו"לייצא" את הטרור הג'האדיסטי גם למדינות המערב ולישראל.

ד.       המשמעויות האזוריות: התבססות דאעש וארגוני הג'האד העולמי בעיראק ובסוריה מקפלת בתוכה את כל סממני הטלטלה האזורית הפוקדת את המזרח התיכון והיא אף עלולה להחריף אותם:המתחים, הפילוגים והעוינות בין עדות, דתות, שבטים וקבוצות אתניות, שבמרכזם השסע הסוני-שיעי; חולשתן הפוליטית של מדינות הלאום, שהוקמו בעקבות ההסדרים, שנכפו על האזור ע"י בריטניה וצרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה; אובדן המשילות של מדינות מפתח במזרח התיכון וביסוס חלופות אידיאולוגיות ושלטוניות, במקומות שבהם מדינת הלאום קרסה. התבססותם של הארגונים הסלפים ג'האדיסטים בעיראק ובסוריה ממחישה, כי במזרח התיכון, העובר טלטלה עזה בשנים האחרונות, בולט כח המשיכה של אידיאולוגיות אסלאמיות רדיקליות, כפתרון קסם למצוקות היום יום ולחוליים הבסיסיים, שאפיינו את שנות קיומן של מדינות הלאום.

לטלטלה האזורית הפוקדת את המזרח התיכון הוזרק איפא מימד חדש של נפיצות וחוסר יציבות בעקבות התבססות דאעש וארגוני הג'האד העולמי בעיראק ובסוריה. התבססותם עלולה להאיץ תהליכי התפרקות והתפוררות בעיראק ובסוריה ו"לזלוג" לאזור כולו. ראוי להדגיש, כי בטווח הזמן הקרוב העדיפות של דאעש ניתנת להמשך כיבושיו הצבאיים בעיראק ובסוריה, לביסוס שלטונו ולהתמודדותו עם המערכה שמנהלת נגדו ארה"ב. עם זאת, בהדרגה, עלולה השפעתולחלחל גם למדינות ערביות אחרות (קשריו המתהדקים עם הארגון המצרי אנצאר בית אלמקדס, העומד בראש מערכת הטרור נגד המשטר המצרי, הינם הוכחה לכך). זאת ועוד, "בוגרי סוריה" השבים למדינות המזרח התיכון, עלולים גם הם להיות "נשאים" של טרור וחתרנות, בין אם ביוזמת דאעש ובין אם ביוזמתם הם ובכך לתרום לחוסר יציבות במדינות האם, שמהם באו (התבססות הג'האד העולמי ובכלל זה "בוגרי סוריה" בעיר דרנה שבמזרח לוב הינם הוכחה לכך).

חלקי ג', באותה השעה בשבוע הבא, ידון בקואליציה נגדו בהובלת ארה"ב ובצפי הקרוב.