האם דאטה הוא פיתרון-המוכנות הטוב ביותר לאסונות טבע?

This post is also available in: English (אנגלית)

מומחים קובעים כי ביג דאטה ומידע ממקורות גלויים, ניתוחים ועיבודם – כל זאת עשוי להוות כלי יסודי במוכנות לקראת אסונות. למרות זאת, פקידי הציבור אינם משתמשים בהם כנדרש.

לוסי ג'ונס (Lucy Jones), סיסמולוגית בשירות הסיסמולוגי של ארה"ב (U.S. Geological Survey – USGS), פועלת בשיתוף פעולה עם פקידי עיריית לוס אנג'לס כדי לנסח את טיוטת התוכנית לעמידות בפני רעידות אדמה. לדברי ג'ונס, העיר לוס אנג'לס מהווה דוגמא מובהקת למה עשוי להתרחש כאשר יש שפע נתונים מחד והיעדר השקעה במניעת אסון מאידך. כ-85% מאספקת המים של לוס אנג'לס מגיעים מאקוודוקטים העוברים לאורך חלקו הדרומי של העתק סן אנדראס (San Andreas Fault), הידוע גם בשם "שבר סן אנדראס". בשירות הסיסמולוגי של ארה"ב מעריכים, על פי הנתונים שבידיהם, כי זהו האיזור בו תיתכן רעידת אדמה חזקה במהלך העשור הקרוב.

במוקד הסכנה עליה מדובר: נתונים המצביעים על כך שמובילי המים יקרסו בעת רעידת אדמה, ויותירו את העיר ללא מים זולת מאגריה, שיספיקו ל-6 חודשים בלבד. כאשר מביאים בחשבון כי העבודות לתיקון המובילים יארכו 18 חודשים, מתבהרים ממדי הבעיה: העיר לוס אנג'לס עלולה להיוותר ללא מים למשך שנה תמימה.

"כאשר תחולל רעידת אדמה שמוקדה בהעתק סן אנראס שבדרום מדינת קליפורניה – רעידת האדמה החזקה ביותר הצפויה בארה"ב – אנו יודעים כי כל קווי התחבורה, מערכות החשמל, מערכות המים וקווי הולכת גז החוצים את העתק סן אנדראס יקרסו, היכן בדיוק הם יקרסו ומה יקרה עקב כך. למרות זאת, איש אינו עושה דבר בנוגע לכך," אמרה ג'ונס.

קישור לאתר ביטחון המולדת

אפשר לקוות כי התוכנית לעמידות סיסמית תסייע לפקידי העירייה בלוס אנג'לס למצוא פתרונות מבוססי-נתונים ולהתקין תקנות חדשות. למשל, העירייה תוכל להגדיל את הקיבולת של מאגרי המים.

בדומה לאופן בו העירייה אינה עושה דבר, גם בעלי הבתים במדינת קליפורניה שוקטים על שמריהם ואינם משקיעים בשדרוג התשתיות. ג'ונס סבורה כי אין להטיל את העלויות – הנאמדות באלפי דולרים ליחידת דיור – על בעלי הבתים, וכי אל לה לממשלה לעמוד מנגד. מבחינת נתוני התוצר המקומי של ארה"ב, השקעה בשדרוג תשתיות לקראת רעידת אדמה תשתלם מאד כאשר רעידת האדמה אמנם תתרחש – או במקרה של אסון טבע אחר.

ניתוח הנתונים המצברים בניו-אורלינס לאחר אסון הוריקן קתרינה מעלה כי נזקי ההרס הגיעו ל-80 מיליארד דולר, וחלקו הארי של הנזק נובע מנזק מתמשך ושוטף. ב-7 השנים שחלפו מאז פקדה הסופה את מדינת לואיזיאנה ומפרץ מקסיקו, העיר הפסידה 105 מיליארד דולר וממשיכה להפסיד 15 מיליארד דולר מדי שנה. כך לדברי ג'ונס. "ההשלכות הנובעות מהשקעה בתשתיות מקיפות אנשים רבים ולמעשה את הקהילה כולה," היא מוסיפה.

הסיבה המרכזית להיעדר ההשקעה בהיערכות, באמצעי חירום ובניהולם, נובעת משני משגים: הראשון – לכאורה, הוצאות שכאלה אינן ניתנות להצדקה שכן אינן עונות על צרכים מיידיים. המשגה השני: מקרי חירום רחבי היקף אינם מתחוללים לעיתים מוזמנות.