כיצד לשפר את מדיניות התקיפות באמצעות כטב"מים

This post is also available in: English (אנגלית)

התקיפות הראשונות בסוריה נגד מעוזי דאע"ש כללו טילים שנורו מכלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים). ניהוג כלים אלה והטסתם התבצעו על ידי מפעילים ממרחק מאות או אף אלפי קילומטרים. שיטת לוחמה זו התפתחה מאז השימוש הראשון בכטב"מים חמושים לפני מעט יותר מעשור. כיום היא מהווה חלק מהותי מן הארסנל האמריקאי.

במאי 2013 הודיע הנשיא אובמה כי הצבא האמריקאי הוא שישמש המפעיל העקרי של כטב"מי תקיפה, לעומת סוכנויות ממשלתיות אחרות. ניתוח "העדיפות הצבאית" מדגיש שאלות שונות אודות פרטי המדיניות שלא נדונו בפומבי. כמו כן מדגיש הניתוח מספר אבחנות דקות ובלתי מובנות אודות צבא ארה"ב, פעולות חשאיות וסעיף 50 בחוק האמריקאי. מדיניות השימוש בכטב"מי תקיפה עשויה להשפיע על הפעולות עצמן באופן עקיף. זאת, למשל, באמצעות שינויים במנגנון הפיקוח של הקונגרס: יותר תקיפות תעבורנה לפיקוח ועדת הכוחות המזויינים בסנאט ופחות לפיקוח ועדות המודיעין השונות.

Unmanned systems conference 2014 – Israel

בינתיים, רמת החשאיות הגבוהה האופפת פעולות של כטב"מי תקיפה, לרבות שיעור האבדות בנפש בקרב אזרחים, למשל כתוצאה מתקיפת אירועים כגון חתונות, הביאו להתגברות הקריאות לארה"ב להגביר את השקיפות, את קבלת האחריות וכמו כן לשפר היבטים נוספים של מידת הליגיטמיות של השימוש בכטב"מי תקיפה. מאידך, משרד ההגנה וממשל אובמה גילו איטיות בכל האמור בשינוי המדיניות. זאת, יתכן עקב ההכרה כי שינויים אלה ואחרים עלולים להביא, שלא במתכוון, לכך שהתקיפות יהיו פחות אפקטיביות.

מדיניות השימוש בכטב"מי תקיפה היא אחת מן האופציות הספורות שאינה מצריכה שימוש בכוחות קרביים כדי למנוע טרוריסטים ופעילים החשודים בטרור מלתקוף את ארה"ב. ניהוג כטב"מים והוצאתם לפעולה אינו מחייב נוכחות קרקעית. יתירה מכך, כטב"מים מהווים פיתרון לפעילות באיזורים שהגישה אליהם מוגבלת, כגון רכסי הרים. כמו כן, ניתן לשלוח כטב"מים לפעול בחשאי – כלומר מבלי שהממשלה תצטרך לשאת באחריות על הפעולה – והדבר מקנה גמישות רבה יותר מבחינה פוליטית, דפלומטית ואף מבצעית.