המודיעין המושלם: כל הדרך להשגתו – חלק ג
This post is also available in: 
English (אנגלית)
פרק 3 – קציני הערכת מודיעין
מבצעים מודיעיניים מייצרים מידע רב המגיע ממקורות אנושיים וכלים טכנולוגיים. עידן המידע הנוכחי מזמן כמויות אדירות של נתונים, גם כאלו המגיעים מרשתות חברתיות. תוך זמן קצר מהרגע בו מתחיל מבצע מודיעיני להיכנס לחלק האופרטיבי שלו, כמויות המידע המגיעות למטה ארגון הביון הן עצומות ובעיקר מגוונות.
מקורות אנושיים מספקים דיווחים מוקלטים או כתובים, צילומי יום ולילה מכלים בלתי מאויישים מגיעים כל העת, חיישנים מעבירים מידע ייעודי והתחברויות לתשתיות תקשורת שונות מספקות כמויות אדירות של מסרונים, שמע, נתוני מיקום, תכני דואר אלקטרוני, אתרי אינטרנט, ועוד.
השלב הראשון – ואולי הקשה ביותר לקצין המודיעין האמון על סינונו הראשוני של המידע המגיע לשער הארגון – הוא ההחלטה אלו חומרי מודיעין לקלוט ואלו לדחות. זוהי החלטה אשר עשויה להיות גורלית והיא חייבת להתבצע במהירות, באמינות ובמיומנות.
לכל גוף מודיעין יש שיקולים משלו באילו חומרים לטפל וגם שיקולים אלו משתנים מעת לעת בהתאם למטרות, לנסיבות, לקיבולת הטיפול ועוד.
הקריטריונים לשימוש בחומרי מודיעין, לעומת זאת, הינם אוניברסאליים. כל קצין מודיעין יחפש מידע שהוא טרם הכיר, מוצלב ממספר מקורות ומאומת, העולה בקנה אחד עם דרישות הדרג הצבאי והמדיני – ולא פחות חשוב "טרי".
בד בבד עם סינונו הראשון של המידע וההחלטה לגבי השימוש בו, מתבצע גם סיווגו. גם כאן, משתנה הסיווג כפונקציה של אופי ארגון הביון, סוג המבצע או התוצרים הנדרשים ממנו, אולם משפחות הסיווגים העיקריים יכללו בדרך כלל את רמת הסודיות של החומר (ממקורות גלויים לעומת דיווח של מרגל), את סוג המידע (ויזואלי, קולי, טקסטואלי) אמינותו המוערכת ודחיפות הטיפול הנדרש בו.
את הנתונים הרבים והשונים מאוד באופיים (קובץ קול מחד ותצלום לוויין מאידך)מנסים להכניס לתוך מערכות טכנולוגיות המסוגלות להתמודד עם כמויות אדירות של מידע ולהביאו ל"מכנה משותף" כדי שלחוקרי המודיעין תהיה גישה אליו.
כאשר המידע זמין במערכות הממוחשבות של גוף המודיעין, ניגשים עשרות חוקרים, מדיסציפלינות שונות ורלבנטיות לחומרי המודיעין למלאכתם ומבצעים ניתוחים מקצועיים, כל אחד בתחומו.
כבר בשלבים מוקדמים, נהוג מידור המגביל את גישות החוקרים בתחומים השונים לחומרים שאינם בסמכותם, על היתרונות שבכך (מניעת דליפת מידע) והחסרונות (תוצר מודיעיני מצומצם ו"שטוח").
על פי סיווג דחיפות הטיפול בחומרי המודיעין, סיווג שהוקנה להם כבר בכניסת המידע בשערי גוף הביון, מתבצעים הניתוח והחקירה, לעיתים אפילו ב"שידור חי", כך לדוגמא עולם האזנות הסתר בו משטרות או גופי אכיפה שונים בעולם מאזינים ליעדי פשיעה.
במקביל לניתוח החומרים המודיעיניים הספציפיים, מתחילה עבודת הערכה הנעשית על ידי קציני הערכה (תפקיד המכונה במערך המודיעין הישראלי קב"ר – קצין בינה רשתית) הכוללת ראייה רחבה של החומרים המודיעיניים השונים המתקבלים, אחרי ניתוחם. רעיון המידור שריר וקיים גם בין קציני ההערכה השונים ובדרך כלל הם מופקדים על תחומי עניין ספציפיים כגון אמצעי לחימה ספציפיים, איתור יעדים, או התמקדות בזירה מוגדרת, טריטוריאלית או ייעודית.
מסקנותיהם ותוצרי העבודה של קציני ההערכה השונים "עולים" במעלה סולם ניתוח החומר המודיעיני ומגיעים לשולחנו של קצין ההערכה הבכיר אשר בונה למעשה את התמונה המודיעינית הכללית המתקבלת מתוך סך חומרי המודיעין, מצרף לה מסקנות והמלצות ומגיש אותה "ארוזה" וקריאה לדרג המדיני, אשר מלכתחילה הורה לו לבנות אותה.
תהליך הפקת המודיעין, על אף המערכות הטכנולוגיות הרבות הפעילות בו והמיכון העצום הלוקח חלק בהפקתו, נתון רובו ככולו בידי בני אדם. החל בתהליך הקליטה והמיון הראשוני של החומרים ואולי אף לפני כן בהחלטות המבצעיות מהיכן וכיצד להשיג את המידע המודיעיני, המשך לסיווגו ובעיקר בפרשנות ובמסקנות ממנו.
דעות אישיות של קציני ההערכה, עמדות פוליטיות, אמונה או תרבות, דת ותפיסת עולם, ישפיעו באופן ניכר על התוצר המודיעיני שיוגש לדרג המדיני, גם בגלל חסמים טבעיים המפרידים כמעט תמיד בין יריבים: שפה ולהג, דת ואמונה, תרבות ואורח חיים.
"הערכת החסר של המודיעין האמריקני בתפיסת עוצמתו של דאע"ש והערכת היתר של צבא עיראק" כפי שהתוודה עליהן נשיא ארה"ב בתכנית "60 דקות" לרשת CBS ברורה עתה הרבה יותר. אין ספק שכמויות חומרי המודיעין שסוכנויות הביון האמריקניות השונות היו אדירות, מלאות ומספקות. אולם מחסומים "אנושיים" בדמות תרבות, שפה, תפיסת עולם ועמדות אישיות, היו ככל הנראה הגורם להערכות מוטות.
