המודיעין המושלם: כל הדרך להשגתו – חלק ב
This post is also available in: 
English (אנגלית)
חלק ב: תוכנית העבודה המודיעינית – ליבו הפועם של ארגון ביון
על מנת להוציא מן הכח אל הפועל תוכנית אשר התווה הדרג המדיני ופיקוד הארגון קבע כיצד ליישם, נדרשים בארגוני מודיעין מאמצים רבים, ארגוניים וטכנולוגיים, מבצעיים ודיפלומטיים על מנת למקם את התוצרים הנובעים מהמאמץ האדיר ורווי התקציבים.
בעזרת "הרגליים" הבאות, יממשו רוב ארגוני הביון בעולם את המשימות המוטלות עליהם:
SIGINT – איסוף מודיעין באמצעים טכנולוגיים: ריבוי המידע בעת הזו מכתיב חידוד ברור ומדוייק של הגדרת היעדים המודיעיניים והמידע הנדרש עליהם. משאלו יוגדרו, שלל כלים יופעלו על מנת ללקטם ולהביאם בחשאי אל מטות ארגוני הביון. לרוב יעדים הם בני אדם (לעיתים מכשירים, מכונות או אתרים צבאיים, אבל גם אלו תמיד מופעלים על ידי בני אדם).
- התחברות למפעילות סלולאר וקבלת תוכן (שמע) ונתוני שיחות טלפון סלולאריות, כולל מסרונים: מי התקשר אל מי ומתי, נתוני מיקום והרגלי פעילות (מודוס אופרנדי)
- קישור ל-ISP (ספקיות אינטרנט) פרטי גלישות באתרי אינטרנט: זמנים, תכנים, הרגלים
- דואר אלקטרוני: תוכן, נמענים
- שימוש באמצעי תיעוד ויזואליים (מצלמות ומסרטות) או קוליים (מכשירי הקלטה) של היעדים המודיעיניים
- חיישנים הקולטים חומרים ספציפיים, כימיים או רדיולוגיים
- חיישני קירבה, חום, אינפרא אדום ועוד
- צילומי אוויר ממטוסים, כלים בלתי מאויישים ולווינים
- התחברות לרשתות חברתיות, פורומים והשגת מידע גלוי אחר
איסוף מודיעין "אנושי" (יומינט) באמצעות מרגלים, סוכנים ומשתפי פעולה. למודיעין האנושי יתרונות רבים בצד חסרונות משמעותיים. הפעלת מרגלים וסוכנים על ידי ארגוני מודיעין במדינות אוייב יריבות נחשב ל"אוּמנות" המשלבת פסיכולוגיה, דמיון רב, אומץ ותעוזה בצד משאבים גדולים, סיכון אישי, כללי ולעיתים מדיני. לא מעט פעמים, על התהום הפעורה בין יריבים והבנוייה משפה ולהג, תרבות ודת, מנהגים ואורחות חיים, יכולים רק סוכנים, בשר ודם לגשר ולהעביר לצד השני, לידי מפעיליהם בארגון הביון ידיעות "זהב".
שיתופי פעולה דיפלומטיים. כאשר ארגון ביון של מדינה נתונה צריך לאסוף מודיעין על יעדים במדינה אוייבת לה, נעשים לעיתים "זיווגים" בין ארגוני ביון, לעיתים גם כאלו שאין בין מדינותיהם אפילו יחסים דיפלומטיים, אבל לשתיהן צורך ויעד משותפים. שיתוף הפעולה בין הודו ופקיסטן בשנות השמונים נגד פלישת ברה"מ לאפגניסטאן בשעתו, הוא אחד הדוגמאות הגלויות יחסית, אך כאלו היו רבים מספור לאורך ההיסטוריה.
שיתופים מודיעיניים אלו מניבים, בבריתות שנחתמות "אד הוק", לעיתים "מתחת לשולחן", בין ממשלות יריבות, ולעיתים גם בין ידידות, פירות מבצעיים בשלים. הסכמים מעין אלו לשיתוף פעולה מודיעיני בין מדינות בעלות יריבה משותפת, מסייעים מאוד לקידום יצירת התמונה המודיעינית הכוללת, בעיקר עקב הסיכון הנמוך הכרוך בהפעלה מודיעינית בכיסוי דיפלומטי.
שת"פ מודיעיני איננו נטול סיכונים לחלוטין. הבולט בהם יכול להתבטא במשבר מדיני בהינתן חשיפה של פעילות מודיעינית במסווה דיפלומטי (כגון גירושו לאחרונה מגרמניה של סוכן NSA שהוצב בברלין במסווה של דיפלומט אמריקאי).
הפרק השלישי והאחרון בסידרה יתאר את תהליך הקליטה של החומר המודיעיני הגולמי, סינונו הערכתו והפצתו לצרכניו הצבאיים ולדרג המדיני.
