שאלת המפתח: עד כמה רחוקה איראן מפצצה גרעינית?

שאלת המפתח: עד כמה רחוקה איראן מפצצה גרעינית?

Iran's nuclear facility at Bushehr

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

המתקן הגרעיני של איראן בבושהר
המתקן הגרעיני של איראן בבושהר

שאלת המפתח במו"מ הגרעיני עם איראן: תוך כמה זמן ניתן לייצר פצצה מבצעית

בכל מה שקשור בייצור הנשק הגרעיני המבצעי שלה ממשיכה איראן לתעתע בנציגי המעצמות המעורבים במו"מ המתמשך עד אין סוף. האיראנים מוכנים לדבר על מונחים כמו "העשרת אורניום" בהקשר של "הפקת אנרגיה למטרות שלום" ועוד נושאים בעלי שמות המסווים את האמת, אבל משאלת-מפתח מהותית אחת הם מתעלמים לחלוטין: כמה זמן באמת יידרש לאיראן לייצר את כל המרכיבים הטכנולוגיים הדרושים להרכבת  פצצה – כולל הזמן הנדרש להמרת אורניום מרמת העשרה של 20% לרמת העשרה של 90% – וכמה זמן יידרש כדי לעבור את השלב החשוב ביותר אשר במונחים המקצועיים קרוי "הפריצה", כדי שאפשר יהיה לסיים את הפעולות הנדרשות להרכבת פצצה מבצעית ממוזערת ולא רק מיתקן גרעיני גדול לצורך ניסוי תת קרקעי. מומחי גרעין מערביים טוענים כי "אם כל המרכבים מוכנים 'כמו שצריך' עשוי תהליך "הפריצה" להימשך כחודשיים בלבד".

לפני זמן קצר הסתבר כי האיראנים דואגים להכניס גורמי הטעייה למשוואת הנתונים הקשורים בנושא הגרעיני, כדי לסבך יותר את האפשרות להגיע למענה ברור על שאלת "הפריצה". לפני מספר שבועות פרסם אתר אינטרנט איראני רשמי למחצה בשם  www.nuclearenergy.ir פרטים מתוך "מחקר" על שאלת משך הזמן הדרוש לשלב "הפריצה".

iHLS Israel Homeland Security

המחקר, שטיב נתוניו המקצועיים מוטל בספק כיוון שגורמים פוליטיים מעורבים בהכוונת פעילותו, טוען כי יידרשו לאיראן לפחות 18 חודשים לייצור פצצה המבוססת על 25 ק"ג אורניום מועשר בדרגה צבאית ולפחות 5-7 שנים לייצור פצצת פלוטוניום כמו זה המופק באראק. על פי נתוני המחקר – שפרטים ממנו פורסמו על ידי מכון המחקר למדע וביטחון בינלאומי (Institute for Science and International Security) בראשות דייוויד אולברייט, שהיה מבכירי הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית – זמן "הפריצה" הנדרש במקרה של פצצת אורניום עומד על 2-3 חודשים בלבד.

הערכות המומחים לגבי המחקר קובעות עוד כי אין כרגע מענה ברור לשאלה אם איראן מתכוונת לייצר מיתקן גרעיני גדול שינוסה בפיצוץ תת קרקעי או אולי המדובר בכיוון אחר – מזעור הפצצה כדי שניתן יהיה להרכיב אותה בראש טיל בליסטי בין-יבשתי, דוגמת שיהאב. רוב המומחים במערב מעריכים כי המדובר במתקן ולא בפצצה ממוזערת. כך או כך אסור להתעלם מן העובדה שמומחי ההטעיה האיראנים  ממשיכים לטעון כי מעולם לא קיבלו החלטה לייצר פצצת אטום וכי כל עניינם בהפקת אנרגיה בלבד.

מבחינתה של ישראל חשוב ביותר, דווקא כיום, לזכור ולעולם לא לשכוח עובדת יסוד אחת: בשעה שהעולם המערבי עוסק במלחמות במזרח התיכון ובתופעת דאעש והתכניות המגלומניות שלו לאסלאמיזציה של העולם, ממשיכה איראן, בהתמדה ובנחישות, במסע הממוקד שלה להשיג נשק גרעיני. מן הטעם הזה קשה כיום לחזות כיצד יתפתח המו"מ בין נציגי המערב לאיראן, אבל דבר אחד צריך להיות ברור לחלוטין: מנקודת הראות של העולם המערבי חייבת שאלת "הפריצה" להיות חלק בסיסי וחשוב ביותר מההסכם הסופי – אם וכאשר יושג.