This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

האם הולכים להתשה מול חמאס?

אודי דקל

אילוסטרציה
אילוסטרציה

חמאס חושב כי אין לו מה להפסיד והוא מוכן לחזור לעימות על מנת לכפות על מצרים וישראל לספק לו הישג משמעותי – הסרת המצור על עזה, פתיחת המעברים והקמת נמל ימי. חמאס היה מוכן מתחילת העימות לקיים משא ומתן להסדרה תחת אש בהבינו, כי אין לו קלפים להציע בשולחן המשא ומתן, אלא רק 'יכולת היזק', קרי, לגרום נזק לכל הצדדים המעורבים, ובעיקר לישראל. אם חמאס יתמיד במדיניות של חזרה לשיגורים ולירי לעבר ישראל, כל עוד לא ישיג את יעדיו במשא ומתן, עולות שלוש חלופות פעולה לישראל: השלמה עם חמאס ככתובת האחראית ברצועה; מיטוט חמאס; מלחמת התשה. כפי שמתנהלים התהליכים עד כה ואם ממשלת ישראל תדבק במדיניותה להחלשת החמאס –  האופציה היותר רלוונטית היא ההתשה.

אופן התנהלות המשא ומתן בקהיר, בחסות מצרית ובתיווך מנגנון המודיעין הכללי, המחישה לחמאס את עומק בידודו. עליו להתמודד עם מצרים וישראל, השולטות על 'השערים' לעזה, כששתיהן אינן מוכנות להעניק לו כל דימוי של הצלחה אשר יביא לשיקום מעמדו ולביסוס שלטונו ברצועה.

יש המחפשים את המהלך הצבאי שיביא את חמאס לרדת על ברכיו ולהסכים לתנאים שמצרים מציבה כדי להגיע להפסקת האש. לישראל יש עד כה שורה של הישגים במבצע 'צוק איתן' – הרס תשתיות הטרור ברצועה, בדגש על תשתיות ייצור אמצעי לחימה, אתרי אחסנה, מפקדות ובתי פעילי טרור; מעל ל-600 פעילי חמאס נהרגו; ממלאי הרקטות נותר שליש בלבד; נהרסו שלושים ושתיים מנהרות התקפיות; 'כיפת ברזל' סיפקה הגנה אקטיבית יעילה לתושבי מדינת ישראל; העורף האזרחי הפגין חוסן; נזק כלכלי מזערי לישראל; התבססה הברית האסטרטגית בין ישראל למשטר א-סיסי במצרים; העולם הערבי גילה הבנה כלפי ישראל בשעה שהכתה את חמאס בעזה.

כפי שמתנהלים התהליכים עד כה ואם ממשלת ישראל תדבק במדיניותה להחלשת החמאס –  האופציה היותר רלוונטית היא ההתשה. התשה אינה נשקו של הצד החלש בלבד, שכן ישראל יכולה לנקוט בה, לאור העדיפות במשאבים, המענה ההגנתי המספק, היכולת להתיש את חמאס, ללא היענות לתביעותיו, ללא הקלות במעברים ואף להחמרה בהכנסת סחורות ובאספקת אנרגיה לרצועה. כל זאת, בתאום הדוק עם מצרים ואם אפשר – גם עם הרשות. בדרך זו חמאס עשוי להבין, כי עדיף לו להיענות לתנאי מצרים להפסקת אש ולשילוב הרשות ברצועה.

iHLS Israel Homeland Security

קישור זה מוביל למאמר המלא כפי שהופיע לראשונה