ה-FBI השתמש בזיהוי-פנים כדי ללכוד פושע נמלט זה 14 שנה
This post is also available in: 
English (אנגלית)
ה-FBI פענח לאחרונה תיק באופן המוכיח כי המערכות בהן הוא משתמש לזיהוי פנים עובדות היטב.
התיק אותו סגר ה-FBI בהצלחה נסוב על ניל סטאמר, עבריין נמלט מאז מעצרו ב-1999 בעוון חטיפה והתעללות מינית בילד. על פי דו"ח המשטרה, סטאמר, הדובר כמעט 12 שפות, נמלט אל מחוץ לגבולות ארה"ב באמצעות תעודות מזוייפות והותיר את רשויות האכיפה ללא כל קצה חוט בעצם באשר למקום המצאו. התיק נזנח לאנחות למשך 14 שנה עד ינואר האחרון, כאשר מערכת חדשה לזיהוי פנים איתרה פנים התואמות את אלו של סטאמר. תמונתו תחת השם קווין הודג'ס היתה בחזקתו של שירות הביטחון הדיפלומטי של ארה"ב שכן הלה הגיש לאחרונה בקשה לחידוש ויזה לשגרירות ארה"ב בנפאל. שירות הביטחון הדיפלומטי יצר קשר עם ה-FBI, וכעבור חודשים אחדים הושם סטאמר במעצר, כך מוסר The Verge.
מדובר אמנם במקרה פשוט, אך הוא מדגים כיצד ה-FBI משתמש בזיהוי פנים הלכה למעשה. מסתבר שזה הרבה פחות מסובך מכפי שנדמה. במקרה של סטאמר, שתי התמונות היו בסגנון תצלומי דרכון שנלקחו בתקריב, כאשר הלה הפנה את פניו ישירות למצלמה. זהו האיזור אליו מכוונות המערכות המודרניות לזיהוי פנים, כך שאין כל הפתעה בכך שהטכנולוגיה בה משתמש ה-FBI הצליחה להצליב בין שתי התמונות.
לפיכך, לא ניתן להגזים בחשיבותו של זיהוי הפנים במסגרת תיק כגון זה. הטכנולוגיה העכשווית אינה יכולה להתחקות אחר פנים בודדות בהמון במהלך אירוע כגון הפיגוע במירוץ בבוסטון, ולא ברור האם היא תהיה מסוגלת לעשות זאת אי פעם. אפילו מערכות כגון זו שנפרסה בשיקגו חסרות אונים נוכח חסימה כתוצאה מזוויות צילום מסויימות ותאורה בלתי עקבית. לו היה סטאמר מגדל שפם או עובר ניתוח פלסטי, סביר להניח כי הוא היה מצליח לחמוק מן המערכת לחלוטין. גם ההיפך הוא הנכון: לו היה צוות השגרירות בנפאל חרוץ ויסודי יותר, אפשר והם היו מזהים את סטאמר ללא כל צורך בטכנולוגיה. ברם, הכרזה הפשוטה "מבוקש" היתה מאז ומעולם כלי חזק, ובעידן זה של התאמת-תבניות ממוחשבת, יתכן והכרזה היא כלי חזק יותר מאי פעם.
