היתוך מידע ומיגור טרור ופשיעה

This post is also available in: English (אנגלית)

היתוך מידע: בסיוע מידע הכולל צילום לוחית זיהוי של רכב, תמונה מקרית בפייסבוק, מיקום סלולארי של קבוצת אנשים, ומידע על העברת כספים ניתן לאכן ולעצור חברי תא טרור לפני ביצוע פיגוע קטלני.

דו"ח חדש אשר חובר בחודש יוני 2014 ע"י ה-DHS (מחלקת בטחון המולדת) האמריקני והותר לפרסום רק בימים אלו, דן בתוכניות הממשל האמריקני לאחד, ולו חלקית, את 78 מרכזי "היתוך המידע" המשרתים את רשויות הביטחון, המודיעין ואכיפת החוק בארה"ב.

מהו "היתוך מידע" ומה הקשר שלו ללוחמה בטרור? ולפשיעה?

כמויות המידע הנצבר במערכות המודיעין של סוכנויות הביון השונות בארה"ב, בארגוני אכיפת החוק השונים, והמגיעות ממגוון מערכות מודיעין טכנולוגיות (סיגינטיות) או ממקורות אנושיים (יומינט) וממערכות מידע אזרחיות (משפטיות, תעבורתיות, פיננסיות, רפואיות וכו') הן אדירות מימדים ובעיקר מגיעות בתצורות ראשוניות שונות מאוד זו מזו.

גופים שונים, המצויידים בטכנולוגיות ייעודיות לצרכיהם אוספים את המידע לו הם זקוקים, אוגרים אותו ומעבדים אותו בשיטות, תצורות ומדיות שונות. כך ניתן, לדוגמא, למצוא על אדם X מידע רפואי הכולל טקסט באנגלית ובלטינית והשמור בפורמט מסוים, תצלומי פנים שלו ממערכת בקרת הגבולות, קובץ עם קולו מתוך פנייה שלו למשרד ממשלתי, פרטי כרטיס האשראי שלו ונקודות הציון הגיאוגרפיות של מיקומו בתקופה מוגדרת והלקוחות מתוך מאגרי המידע של החברה הסלולארי בה הוא מנוי.

מביצוע פעולה חשבונית פשוטה של מכפלת מס' אזרחי ארה"ב בנוסף למבקרים בה ולמי שהיא מגדירה כיריב עליו היא אוספת מידע בכמויות המידע הזמין – מתקבלת כמות בלתי נתפסת של מידע.

הבעיה הראשונית והבסיסית ביותר היא "נירמול" הנתונים המגוונים והשונים לכדי מבנה אחיד ודומה בתצורתו ומבנהו על מנת שיוכל לאכלס בסיס נתונים, ממנו ניתן יהיה בעתיד לחלוץ מידע רלבנטי, במהירות ואמינות.

השלב הבא בתהליך היתוך המידע הוא הוספת מימד זמן ותיארוך נתונים. מתוך כרונולוגית רצף פעילויות של אדם, קבוצה או גוף ניתן לגזור משמעויות מבצעיות וטקטיות בעיקר במערכות מידע הפעילות בזמן אמת או הקרוב לו.

בכל אחד משלבי היתוך המידע עד ההגעה ל"טמפרטורה הרצויה" מתבצעת בדיקה של "שפיות הנתונים" המוכנסים למאגר המיועד להתכה, על מנת לוודא שלא מתבצע זיהום מידע המקור וכן מתבצע גיבוי תדיר של המידע המקורי, על מנת "ללכת אחורה" במידת הצורך באיתור המידע המקורי.

משלב "בגרות" מסוים של הנתונים במאגר המידע מתבצעת התערבות אנושית, מלאכותית במידע והכוללת הכנסת חוקים וספים המופעלים גם בכניסת המידע למאגר וגם במוצאותיו על מנת לשמש כאזהרה מהירה לאירוע מתרחש או על מנת למנוע העמסת יתר בנתונים חוזרים או בלתי רלבנטיים וכן נעשות אגרגציות של מידע בין פרטים, תתי קבוצות, וקבוצות מידע במאגר – מהן ניתן להסיק קשרים בין יישויות במכלול המידע.

iHLS – Israel Homeland Security

טיפוח מערכת הקשרים במערכות מידע מודיעיניות קריטי, שכן ממנו ניתן להסיק כיווני זרימת מידע (הנהגה דתית של ארגון קיצוני פונה לראש זרוע צבאית של ארגון זה, כותב מייל לראש חוליית טרור המנחה טלפונית מחבל מתאבד), איכות, "עוצמת" הקשר ועוד.

שלב נוסף, בו מתווספת בינה מלאכותית באמצעות כוח מחשוב רב עוצמה הוא חיזוי. מידע גלוי אינטרנטי וכזה הנמצא במערכות ציבוריות (Google Trends לדוגמא) בשילוב עם המידע האגור במערכות המידע שעבר היתוך יכולות לסייע בחיזוי אירועים בעלי רקע פלילי או טרוריסטי (לדוגמא: פעילות חיפוש מוגברת של מילים המכילות הרכבת פצצה מלוכלכת, הימצאות של מומחה ביולוגיה פקיסטני בתא שטח המזוהה עם טרור, שיחות טלפון בין מנהיגי ארגון דתי קיצוני ופעילי השטח, חיפוש אירוע המוני המגיע מכתובות IP מאפיינות ועוד).

הדאגה ל"בטחון המולדת" ולאזרחיה מכתיבה טיפול בלתי מתפשר בטרור מחד ובפשיעה חמורה מאידך, שתי פעילויות אשר מתגלות שוב ושוב ככרוכות זו בזו. כספי טרור מגיעים פעמים רבות מפלילים או מולבנים במכבסות כספים בלתי חוקיות מחד ואמצעי לוחמה המיועדים לטרוריסטים מגיעים (גם) מפלילים מאידך.

הצורך לאחד בסיסי נתונים משטרתיים ואכיפתיים אחרים עם ביטחוניים הולך וגדל. אין ספק לדוגמא שרישומי מעברי הגבולות, היבשתיים, האוויריים והימים הם נדבך חיוני בפענוח וסיכול טרור וכך גם מידע פיננסי המגיע מחשבונות בנק, העברות כספים, מידע תעבורתי המגיע ממצלמות דרכים ועוד ועוד.

ה– DHS האמריקני הכריז על הקמת "מרכזי היתוך" כבר ב– 2003 וכיום פועלים ברחבי המדינה 78 כאלו. מועסקים בהם כ-3000 עובדים, כ-30 אחוז מהם אנליסטים, תקציב התפעול בלבד של מרכזים אלו עמד בשנת 2013 על כ-308 מיליון דולר (!).

חלקו הגלוי של הדו"ח האמור כולל כמאה עמודים והוא בודק את התנהלות המרכזים על פי מספר פרמטרים מעניינים:

• איחוד מידע, ניתוחו והפצתו לצרכני מודיעין רלבנטיים

• שיפור מתמיד ביכולות מודיעיניות

• שיפור התמיכה בפעילות מבצעית

• העשרת השת"פ בין גופי ופעילויות אכיפה

• אפקטיביות פעילות אכיפת חוק

• שיפור יכולות ההתרעה

• פרטיות, זכויות האזרח וזכויות הפרט

מרכזי ההיתוך, שעיקרון פריסתם הוא בעיקר גיאוגראפי, שיפרו את יכולות המודיעין, ההתראה והפעילות המבצעית של כוחות הלוט"ר והאכיפה בארה"ב, אולם הניתוק שלהם זה מזה והעובדה שהם אינם מתפקדים כבסיס נתונים אחוד, פדראלי מקשה על הטיפול באירועים קשים במיוחד, חוצי מדינות בתוך ארה"ב ואף מחוצה לה ולמעשה אף מסרבל את ההתנהלות מול אירוע טרור או פשיעה בקנה מידה ארצי.

חיבור מרכזי ההיתוך, לכדי רשת אחת מעלה שוב את סוגיית חופש הפרט והזכויות המוקנות לאזרח מתוקף החוקה שכן במערכת אדירה בת 3000 משתמשים, מי יבטיח לאחרון האזרחים שבמידע הרב הצבור עליו במערכות המדינה לא נעשה שימוש שלא כדין?