האם הנשק הכימי בסוריה אכן הושמד?

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אל"מ (מיל') ד"ר דני שוהם

ה-30 ביוני היה תאריך הסיום הרשמי של הליך השמדת מאגרי הנשק הכימי בסוריה, כשהשאריות האחרונות של החומרים המסוכנים הוצאו מהמדינה בשבוע שעבר. סוריה, עם זאת, לא שיתפה פעולה בצורה מלאה עם הפקחים הבינלאומיים – אם להשתמש במילים עדינות – וישנה עוד מלאכה מרובה של פיקוח וחקירות. במאמר זה יבחנו האירועים שהובילו למצב הזה, תוך הדגשת ההשלכות השונות.

כרגע סוריה נמצאת בעיצומה של מלחמת אזרחים ממושכת ומורכבת. נשיא סוריה בשאר אסד, כתוצאה מכך, סירב לוותר לחלוטין על יכולות הנשק הכימי של ארצו, משום שמדובר באובדן של נשק חיוני. אם לא ירוסן עד ידי הקהילה הבינלאומית אסד ימשיך להשתמש בנשק כימי בכל מצב שבו נשק קונבנציונלי יראה לו לא מתאים. המשטר הסורי מודע לחלוטין לתפקידו החיוני של הנשק הכימי בקביעת תוצאותיה של מלחמת האזרחים. לאסד אין שום בעיה מוסרית עם השימוש בנשק כימי, ובני בריתו מאיראן ומרוסיה לא באמת ינסו למנוע זאת ממנו, ביחוד עם הוא יהיה על סף תבוסה.

למרות זאת, נראה שסוריה אכן "הקריבה" חלק משמעותי ממאגר הנשק הכימי שלה. איום התקיפה האמריקאית והשימוש הברוטלי בנשק כימי במהלך המלחמה היו בעלי השפעה מסויימת בנושא הזה. אסד לכאורה מילא אחר הבטחותו לפרק את ארצו מנשק כימי, אבל המציאות היא שנותרו עדיין כמה בעיות מאוד מדאיגות.

א) בספטמבר 2013, לאחר שפורסמו רשמית כמויות הנשק הכימי הקיימות, יכולות היצור והיכולות המבצעיות, סוריה דיווחה על 23 אתרים – שמקומם לא פורסם בציבור. לפי הפרסומים הרשמיים האתרים כוללים 41 מתקנים ובהם "1,300 טונות של חומרי בסיס כימיים וחומרים רעילים, ו1,230 פצצות שניתנות למילוי." נכון לעכשיו הפקחים הבינלאומיים לא ניסו עדיין לאתר אתרים או מתקנים שלא נכללו בדיווח.

iHLS – Israel Homeland Security

ב) לא ברור האם לאחר ספטמבר 2013 ייצור הנשק הכימי פסק לחלוטין בכל רחבי המדינה. בנוסף, באופוזיציה טענו שלא ניתן להתעלם מהשימוש בנשק כימי (ביחוד גז העצבים VX) באיזור חמה. לפי טענות נוספות של אנשי אופוזיציה משטר אסד לא דיווח על לפחות 20% ממאגר הנשק הכימי שברשותו, וטענות אלו עלולות להתברר כנכונות.

ג) השימוש בחומר כימי רעיל על ידי המשטר המשיך במחצית הראשונה של 2014. המתקפות הכימיות כללו בעיקר כלור ואמוניה, ויתכן שנעשה שימוש בכימיקלים נוספים כמו חומרי הדברה. בלי קשר לרשימת החומרים שעליהם דיווחו הסורים, השימוש בחומרים כימיים נפוצים ותעשייתיים המשיך. שיטת ההפעלה הנפוצה היא הפלת חביות מלאות בחומרים כימיים ממסוקים, ובכמה מקרים היה שימוש במיכלי כלור.

ד) למרות אמנות האוסרות על השימוש בנשק ביולוגי, סוריה לא דיווחה כי ברשותה חומר ביולוגי רעיל כלשהו. עם זאת סביר להניח שכן יש בידיה חומרים מהסוג הזה, וכי המדינה שומרת על רעלנים מסוימים לצרכי שימוש במתקפות ביולוגיות.

ה) רמת האבטחה במתקנים הכימיים הנותרים בסוריה לא ברורה. למרות שהדבר משמש את אסד לעיתים קרובות בתור תירוץ, ישנה סכנה מוחשית להשתלטות מורדים על נשק כימי – ויתכן שהשתלטות כזו כבר אירעה. יש לציין שצבא לוב מנע העברת גז חרדל מלוב למורדים בסוריה.

בצורה פרדוקסלית, עם זאת, ולמרות כל הקשיים, משטר אסד הוא הפחות מסוכן מבחינת השימוש בנשק הכימי שעדיין נותר במדינה. בעיני המערב האפשרות האידיאלית תהיה להקים מנגנון מערבי או מערבי–רוסי שישתלט לחלוטין על כל המתקנים הכימיים במדינה. יתכן מאוד שזה יהיה התרחיש בסופו של דבר, בהתחשב בכך שכוחות מיוחדים מערביים וערביים עדיין עוברים אימונים שכוללים התמודדות עם חומרים כימיים שבהם נעשה שימוש בסוריה.

אל"מ (מיל') דני שוהם, מיקרוביולוג, הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין–סאדאת ללימודים אסטרטגיים.

BESA Center Perspectives Paper No. 252

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא (באנגלית)