שדה קרב ללא דם – אימוני רפואת שטח

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת ג'ו חרל"פ

האוויר מלא עשן. רעמי ירי מהדהדים מכל עבר ומלמעלה מגיעים רעשי מסוקים. צוותים רפואיים רצים דרך האפלה כדי להגיש עזרה לחיילים פצועים שצועקים בכאב.

הקרב הזה לא אמיתי – זו רק סימולציה. הרופאים והחובשים עומדים למבחן בו נמדדים הביצועים שלהם בתנאי שטח.

פעילות זו התקיימה במרכז הסימולציה של חיל הרפואה, שממוקם בצריפין. זהו בסיס האימונים הצבאי הגדול ביותר בישראל שנמצא סמוך לתל אביב. צוותים רפואיים צבאיים מרחבי המדינה באים להתאמן במתקן במהלך השנה כולה.

רופאים וחובשים עוברים אימון ברמת קושי הולכת וגוברת, כשבתור התחלה הם מתרגלים פעולות הצלה בסיסיות כמו הנשמה. בובות רובוטיות דמויות–אדם, ובהן מנגנונים המדמים את מערכת הנשימה, ממלאות את תפקיד הפצועים. המתרגלים יכולים לשלוט על "נשימת" הרובוט בשלט רחוק, כך שאנשי הרפואה יכולים למדוד ממש את קצב הנשימה שלו.

המדריך יכול גם לשלוט על תנועות הלסת של הרובוט ולהקשות על החובש במהלך ניסיונו לפתוח את הפה. זה המצב, למשל, ככשאיפת עשן יצרה מכשול בדרכי הנשימה של הפצוע. מכשיר בשם אוקסימטר יכול לעקוב אחר הדופק ורמות החמצן בדם כשהוא מחובר לפצוע.

במהלך העשור האחרון בובות רובוטיות מהסוג הזה, שיכולות לנשום, למצמץ ולהגיב כמו בני אדם פצועים אפשרו למספר הולך וגדל של רופאים וחובשים מרחבי העולם לשפר את הכישורים שלהם, ללא סכנה ממשית לחיי אדם.

לרופאים ניתנת ההזדמנות לבצע הליכים רפואיים שונים על הרובוטים, כמו החדרת צינורית אל קנה הנשימה במקרה של פציעה.

תקשורת בין אישית חשובה גם היא, כמו כישורים רפואיים. רופא וצוות חובשים צריכים להיות מסוגלים לעבוד ביחד בצורה מושלמת. חובש צריך ללמוד לתאם את פעולותיו עם הרופא והרופא צריך להיות מודע ליתרונות ולחולשות של כל חבר בצוות, כדי להמנע מבעיות בשלבים מאוחרים יותר בשדה הקרב.

לכל רופא יש את סגנון העבודה האישי שלו, ולאחר שהשלב הזה הושלם בצורה נאותה הצוות עובר אל החדר הבא, שם מציגים בפניהם תרחיש ומורים להם להתחיל לטפל ב"פצוע". בשלב הזה נפתרות כל בעיות התקשורת שנותרו.

iHLS – Israel Homeland Security

בשלב האחרון נערכת הדמיה של שדה קרב מרובה נפגעים. ההדמיה האחרונה הזו נערכת בחדר מיוחד שתוכנן לדמות שדה קרב בצורה כמה שיותר מציאותית.

הפצועים הרובוטיים שוכבים על הקרקע, רשתות הסוואה נתלות מהתקרה ורעשי רקע בוקעים ממערכות השמע: שיגור פצצות מרגמה, ירי רובים, מסוקים מרחפים מלמעלה, צעקות הפצועים. עשן מוזרם אל החדר כדי להוסיף לרמת המציאותיות.

מטרת השלב הזה בתרגיל היא לבחון את קור הרוח והיעילות של אנשי הרפואה, את היכולת שלהם לעבוד תחת לחץ כבד ולאו דווקא בסביבה נקייה ושקטה.

הצוותים בדרך כלל מורכבים מרופא וחובשים. חובש בכיר מפקח על כל התהליך בהתאם להוראות הצה"ליות. הצוות קובע גם האם מדובר בפציעה חמורה יחסית שמחייבת טיפול מיידי בשטח, או האם ניתן לשלוח את הפצוע לפינוי מיידי.

ה"חיילים" הפצועים מחוברים אל חדר הבקרה, והמדריכים יכולים לגרום להם לצעוק באמצעות רמקולים מוסתרים ולשלוט על המדדים החיוניים שלהם.

המדריכים בחדר הבקרה בוחנים כל פן של התרגיל. כל האירוע מוקלט לצרכי תדרוך לאחר סיום האימון.

הפצועים הרובוטיים שמשמשים בשלב האחרון הם גרסה משוכללת יותר של הרובוטים הבסיסיים מהשלב הראשון. הם יכולים "לדבר", ורופאים יכולים להקשיב לאופן הנשימה שלהם ולגלות פגיעות גרון. דופק, לחץ דם ומדדים אחרים מופיעים על גבי צג לטובת החובשים.

לאחר מכן, במהלך התדריך הסופי, מוצגים סרטונים מהאימון וכל משתתף זוכה לניתוח מעמיק ולביקורת על התפקוד שלו.

בנוסף, בצה"ל ישנן גם יחידות מיוחדות שאומנו לטפל באירועים כימיים. אותן היחידות עוברות אימונים מיוחדים במרכז, אנשיהן לבושים במסיכות ונושאים ציוד מיוחד. אימונים כימיים אלה נעשים לצד אנשי הרפואה, כשהרופאים והחובשים נושאים תרופות ונוגדנים מיוחדים.

המרכז צבר מוניטין עולמי ונציגי צבא מארה"ב, צרפת, איטליה והמזרח הרחוק באים לבקר ולהשתתף בפעילויות. היתרונות של סימולציה רפואית מהסוג הזה כוללים אימון בסביבה בטוחה, חשיפה מוקדמת לקרב עבור החניכים, ותרגול עבודת צוות – כשאחרי הכל מגיע שלב של תדרוך וניתוח מעמיקים. חיל הרפואה בצה"ל עושה הכל כדי להציל את חיי החיילים הפצועים בשדה הקרב.