110 שנים לטיסה הראשונה בהיסטוריה

110 שנים לטיסה הראשונה בהיסטוריה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

האחים רייט: מתקני האופניים מדייטון אוהיו שבנו 'מכונה' (מטוס) והטיסו אותו עם 'מפעיל' (טייס) * 110 שנה לטיסה הראשונה בהיסטוריה.

הטיסה הראשונה (ספריית הקונגרס האמריקאי)
הטיסה הראשונה (ספריית הקונגרס האמריקאי)

'הטיסה הראשונה בהיסטוריה של כלי כבד מהאוויר ונשלט' – זו ההגדרה המקצועיתתעופתית של מה שקרה ב-17 בדצמבר 1903 בשעה 10.35 בבוקר על גבעת חול נידחת בקיטי הוק, צפון קרוליינה: הטיסה הראשונה בכלי טיס של האחים וילבור ואורוויל רייט.

השנה מלאו 110 שנים לטיסה, הזדמנות נאותה לקבוע, כי בלי ללמוד בפקולטה להנדסה אווירונאוטית (השכלה תיכונית בלבד), ללא מחשבים ומחשבונים, בעזרת כלים של מתקני אופניים, ביצעו שני האחים רייט פרוייקט פיתוח מהפכני ופורץ דרך על פי מיטב כללי הנדסת המערכת, שהם בסיסיים היום בפיתוח כלי טיס, אלא שהאחים רייט כלל לא הכירו את המונחים הללו. ובכל זאת הם בנו מטוס, כנפיים, מנוע, מדחף, מנגנון היגוי מכאני – והטיסו אותו. בנו מנהרת רוח. בטיסת הבכורה של אורוויל רייט הוא טס 12 שניות למרחק של 120 רגל.

על ההישג הענק של האחים רייט ("ברמה של ליאונרדו דה וינצ'י") הרצה דרור ארצי בלשכת המהנדסים והאדריכלים בפני קהל של מהנדסי אווירונאוטיקה היודעים משהו על פיתוח כלי טיס מאויישים ובלי מאויישים. דרור ארצי הוא מהנדס אווירונאוטיקה, טייס חובב, מרצה בכיר בטכניון, ותיק התעשיה האווירית ורפאל, מהנדס בפרויקטי כפיר, לביא, אסטרה וכטב"מים, כיום בעל חברת ייעוץ AEROSPACE CONSULTING. ארצי חוקר מזה שנים את תולדותיהם של האחים רייט, חלוצי התעופה.

"'הנדסת מערכת' מוגדרת כאוסף של פעילויות הנדסיות רבתחומיות במסגרת תכנון וניהול מסודר של פרוייקט פיתוח, כולל ניהול סיכונים, זיהוי בעיות וסיכונים כבר מראשית הפיתוח כדי להפחית סיכונים", מסביר ארצי, "האחים רייט פעלו לפי כללים אלו, אף שלא היו קיימים אז".

הכל החל כאשר אביהם נתן לבניו מתנה – הליקופטר צעצוע מופעל ע"י גומיה. המשפחה גרה בעיר דייטון, אוהיו. הנושא משך את הבנים והשלב הבא היה תצפית מעוף הציפורים. הם הבחינו כי כדי לפנות ימינה או שמאלה, ציפור מבצעת גלגול, סיבוב הגוף כדי לפנות. האחים בנו עפיפונים כדי לתרגל את חיקוי מעוף הציפורים. ב-1893 פתחו האחים לפרנסתם חנות לתיקון אופניים. אבל הדמיון שלהם המריא אל על: הרכיבו על זוג אופניים מתקן מיוחד כדי למדוד עילוי, והחלו לתכנן בניית 'מכונה' (המלה מטוס עוד לא היתה קיימת) שתוכל לטוס ברוח במהירות של 18 קשר שתחזיק את המכונה אוויר. חיפשו ומצאו את אזור גבעות החול בקיטי הוק, צפון קרוליינה, עם הרוח המתאימה.

iHLS – Israel Homeland Security

"מאז ועד הטיסה הראשונה וגם אחריה", ממשיך ארצי, "ביצעו השנים 'פריסה מבצעית'. כל קיץ נדדו מדייטון אוהיו לקיטי הוק, לקחו עמם את כלי העבודה, בנו צריף ומוסך והנגאר ועבדו קשה. ב-1901 בנו 'מכונה' שתוכל לשאת 'מפעיל' (המלה טייס עוד לא היתה קיימת), שיפרו את מבנה הכנף, למדו מהי זווית התקפה של כנף, ערכו מאות ניסויים עם גלשונים, עפיפונים ומטוס ששניהם החזיקו בחבל והטיסו. את כל זה עשו במסגרת תכנית טיסה, ממש כמו בפרויקט מודרני".

וכמו בפרויקטים אחרים, עשו השנים טעויות חישוביות. בנו כמה דגמים אך כיוון שטעו בחישוב, לא השיגו את העילוי הנדרש כדי להטיס את ה'מכונה'. מהנדסי פיתוח מכירים היטב את מאפייני התהליך אכזבה, תסכול וייאוש. זה קרה גם לאחים רייט. שנתיים לפני טיסת הבכורה כתב וילבור רייט "לא נצליח לעולם", אבל הם המשיכו בעקשנות. למעשה המציאו את מנהרת הרוחשבלעדיה אי אפשר לפתח מטוס. אצלם היתה זו תיבת עץ עם תא ניסוי ומאוורר גדול שמשך אוויר פנימה לתוך המנהרה.

השלב הבא – מנוע ומדחף (פרופלור). חישבו האחים כי יזדקקו למנוע שיתן 8-9 כוח סוס במשקל 180 פאונד. אלא שבכל ארה"ב לא היה מנוע כזה. מה עשו האחים? בנו מנוע מתאים והתאימו פרופלורים עם פיתול ומבנה אווירודינמי – עוד פריצת דרך.

בסופו של דבר הגיעו לטיסה המפורסמת ב-17 בדצמבר, הטיסה הראשונה של כלי כבד מהאוויר ונשלט. באותו יום ביצעו עוד שלוש טיסות, ובכל גיחה הגדילו מעט את משך ומרחק הטיסה: מ-12 ל-59 שניות, מ-120 רגל ל-852 רגל. בסוף היום שלחו מברק לאביהם: "אבא, טסנו. הצלחנו". לעומת זה לא הצליחו לרשום פטנט על המטוס שהמציאו. את רעיונותיהם מכרו דווקא בצרפת ולא במולדתם.

וילבור רייט מת ב-1912 בגיל 45, אולם אחיו אורוויל האריך ימים, ולפני מותו ב-1948 עוד הספיק לראות את כל מטוסי מלחמת העולם השניה.