SDN: הרשת הטקטית הגמישה

This post is also available in: English (אנגלית)

השימוש ברשתות מבוססות–תוכנה בדור הבא של הרשתות הטקטיות

מאת תומר נורי

"סוד המלחמה טמון בתקשורת". סביר להניח שנפוליאון לא חשב בדיוק על הנושא הזה כשחיבר את המשפט, אבל אותו העקרון עדיין תקף.

תקשורת אמינה תמיד היתה בבסיס כל מערכה צבאית מוצלחת. היא ממלאת את מקומה של מערכת עצבים מבוזרת, מקבלת אותות יקרי ערך ומפזרת פקודות חשובות אל המקום המתאים להן בשדה הקרב.

טכנולוגיות הרשת האסטרטגית והטקטית עברה שינויים מרחיקי לכת בעשור האחרון. מרשתות קוויות לאלחוטיות, מרשתות קבועות לניידות, אימוץ מאפייני הדור הבא כמו MPLS, תשתיות ברמת הספק ועוד. עם זאת כל זה עדיין כבול במסגרת הגישה המסורתית של תצורות קבועות מראש.

אנחנו נמצאים כעת על סף מהפכה שמובילים הפיתוחים האחרונים בתחום טכנולוגיות ה SDN, ונוצרה הזדמנות נדירה להפוך רשתות טקטיות צבאיות מקבועות ומגושמות לדינמיות, אוטומטיות ולמעשה "משנות צורה".

רשתות SDN לא נועדו ליישומים צבאיים. SDN פותח במקור באוניברסיטת סטנפורד לצרכי אוטומציה בקמפוס, מה שלאחר מכן התפתח למרכז נתונים מהדור הבא. כעת לטכנולוגיה יש את הפוטנציאל לשנות את תחום הרשתות הטקטיות ללא הכר.

SDN, קיצור של Software-Defined Networking, מאפשרת ליצור הפרדה בין רכיבי הבקרה והמידע שקיימים בכל רשת. הסרת רכיבי הבקרה (שכבת קבלת ההחלטות) מהארכיטקטורה המבוזרת והצבתה בבקר מרכזי ומאובטח מאפשרת לנו לצמצם את הסיכונים שנשקפים מאיומים מבוזרים ולהבטיח את יציבות הרשת. מעל לכל, זה מאפשר לנו להפוך את המערכת לפשוטה יותר ולשנות את תשתית הרשת הקבועה מראש לדינמית, תשתית אוטומטית שניתנת לתכנות מחדש.

התרומה המשמעותית מאוד של SDN לדינמיקה ולאוטומציה של רשתות משמעותה גם הגברת גמישות הרשת, גמישות שעומדת בבסיס כל תשתית טכנולוגית צבאית יעילה.

מערכות צבאיות יכולות להשתנות במהירות, והיכולת להתאים את הכוח לתרחישים שונים בזמן אמת משפיעה מאוד על התוצאה הסופית. רשת, או אפילו תשתית ICT שלמה, שיכולה להתאים את עצמה לשינויים בשטח בזמן אמת יכולה בקלות להיות ההבדל בין הצלחה וכשלון במערכה.

SDN עושה שימוש בבקר מרכזי חכם ובשכבת איתות מבוזרת כדי לקבל אותות בזמן אמת וכדי לתכנת מחדש את תשתית ה ICT בצורה דינמית. יש כאן פוטנציאל אדיר כשמדובר ברשתות טקטיות. כל תשתית ICT, מהרמה הגבוהה ביותר ועד לאחרון המתקנים בשטח, יכולה לעבור שינויים באופן דינמי ולהיות ניתנת לתכנות בהתבסס על דרישות המערכה והשינויים במצב. גם אם המערכה מתחילה עם כוחות ניידים קלים ובהמשך מערבת מתקפה קרקעית רחבת הקף או מבצעים משולבים, גישת ה SDN יכולים לתמוך בדרישות המשתנות על ידי תכנות דינמי של הרשת כך שתתאים לדרישות ולצרכים החדשים.

iHLS – Israel Homeland Security

בנוסף, אפשר להתמודד עם שינויים קריטיים ברשת בצורה יעילה וגמישה, עם כמה שפחות טעויות וסיכונים. רק חשבו על כל אחד מהתרחישים הבאים: כלי בלתי מאויש מזהה אירוע בזמן אמת וזקוק לרוחב פס נוסף, או מצב שדורש שינוי בנתיבי ההזרמה של תצלומי וידאו.

כוח קומנדו עלול להזדקק להורדת חירום של נתוני GIS, וכוח סיוע עלול להזקק לגישה מיידית ליישומים ניידים משולבים. כל אלו עשויים להיות אירועים אמיתיים שמתרחשים בשדה הקרב בזמן אמת. כשמדובר ברשת מבוזרת סטנדרטית השינויים האלה דורשים שעות עבודה רבות, וזה עוד בלי להזכיר תקלות, נפילות רשת ונקודות תורפה שצצות אחרי עבודות חירום מאומצות מהסוג הזה.

ברשת SDN הבקר המרכזי מאחסן בכל רגע נתון מאגר מידע מעודכן של כל רכיבי ה ICT ומערך הקישוריות, ומסוגל לערוך שינויים דינמיים ברשת וברכיבים הנלווים.

יישומים מבוססי SDN יכולים לעלות רמה מבחינת אוטומציה ולתקשר עם הבקר ישירות בכל פעם שדרושים שינויים.

כשנשקל המעבר לרשת SDN ההמלצה שלי היא להתחיל בלחקור את המוצרים הזמינים בשוק בהקשר של תשתיות אסטרטגיות/חיוניות. רוב ספקי ה ICT למיניהם יכריזו בגאווה כי הם SDN-Ready, או לפחות בעלי אסטרטגיית SDN או מפת דרכים לכל הפחות. יישום SDN צבאי, עם זאת, דורש רמה גבוהה של מוכנות מבחינת רכיבי רשת ואבטחה, בנוסף לבקר SDN או סביבה שיכולים להטמע עם פלטפורמה פתוחה.