המשכיות בחירום בישראל – דיווח מיוחד

This post is also available in: English (אנגלית)

מדינת ישראל איננה מוכנה להגנה מוחלטת על העורף בזמן חירום ואסון * איום חדש: מתקפת פעימה אלקטרו–מגנטית EMP * ל-30% מהתושבים אין ממ"ד או מקלט * בעתיד – הגנה באמצעות לייזר מוצק.

מדינת ישראל חייבת להיות מוכנה לכך שבמקרה של מלחמה יכוונו לעורף רבבות טילים ורקטות, שכל מטרת עורף תהיה לגיטימית – שדה תעופה, בית חולים, גן ילדים וסוללת תותחים. אבל הטיפול בעורף חייב לעבור מהפך של ממש: נעשים דברים אבל הכל לאט, 'לא עשינו את כל מה שצריך לעשות'. והראייה: תשתיות אזרחיות נפגעו קשות במלחמת לבנון השניה ובסופת השלג בירושלים בחורף האחרון.

זו נימת הדוברים בוועידה הלאומית ה-2 לרציפות והמשכיות במצבי חירום ואסון, שהתקיימה אמש בקריית שדה התעופה.

אמר אלוף מיל יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי: "אויבינו הבינו שבמלחמות קלאסיות על הגבולות, עם טנקים ומטוסים, קשה מאוד להביס את מדינת ישראל. האויב הבין שנקודת העוצמה שלנו היא האפשרות לגייס במהירות ולהגיע לשדה הקרב. לכן עשה האויב מאמץ גדול להשגת יכולות לתקיפת העורף בעזרת רבבות טילים ורקטות. עמידרור מנה את נושאי הטיפול בשרידות, עמידות ורציפות התפקוד בעורף:

• מעגל התקיפה היזומה. יכולת לפגוע במשגרים ובטילים בשטח אויב בעזרת חילות האוויר והיבשה. "אסור שמשגר יכול לשגר פעם שנייה".

• הגנה אקטיווית. מורכבת מארבע שכבות ההגנה: חץ 2 ו-3 לשכבה העליונה, שרביט קסמים לשכבה השנייה, כיפת ברזל לשכבה השלישית, ובעתיד – לייזר במצב מוצק לשכבה הנמוכה לטווחים קצרים.

• הגנה פסיווית: יכולת המדינה לנהל מלחמה ובמקביל לקיים שגרת חיים, יצור ומתן שירותים גם בעת חירום, קיום חיים נורמליים עם מינימום אבידות.

אמיר חייק, נשיא התאחדות התעשיינים, התלונן על כי "בארה"ב יש משרד ממשלתי מיוחד להיערכות למקרי אסון ואילו אצלנו סגרו את המשרד להגנת העורף". לדבריו יש חוסר תיאום וסינכרון בין הגופים הממשלתיים, הציבוריים והרשויות המקומיות להיערכות לחירום."אנו מדאיגים את המשקיעים בחברות הישראליות מכיוון שהממשלה מסמנת את המגזר העיסקי כאויב, והממשלה נמנעת מלהכריז על מצבי חירום גם כשזה מתבקש".

iHLS – Israel Homeland Security

עמי איילון, לשעבר שר, ראש השב"כ ומפקד חיל הים, מבקש לשנות מינוח: "אין היום עורף. יש חזית אזרחית. העורף שייך למלחמות העבר. יש חזית צבאית ויש חזית אזרחית. וכדי לייצר מוכנות בחזית האזרחית יש לנהל דיונים פומביים, לא בוועדות ובמחשכים, אלא לתאם בין גורמים, בין הממשלה לתעשיה, לרשויות המקומיות, לעמותות".

תא"ל מיל זאב צוק–רם סגן ראש המטה לביטחון לאומי, בישר כי ל-30 אחוזים מתושבי המדינה אין מקלטים וממ"דים, בעיקר באזורי חיפה, המפרץ ותל אביב, ובבתים הישנים הללו גרים לרוב אנשים מבוגרים שאין להן מענה בחירום.

אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל: חברת החשמל היא המאויימת ביותר במדינה במתקפות סייבר. ממוצע של 10 אלפים תקיפות על אתרי האינטרנט של החברה בשעה. עד כה לא נגרמו נזקים, אבל חדירה אחת טובה עלולה לגרום נזק אדיר לחברה ולמדינה".

גליקמן הוסיף איום: פעימה אלקטרומגנטית שעלולה לבוא מסערה מגנטית בשמש או מפצצה אלקטרומגנטית. "פעימה כזו בעוצמה רבה עלולה לשתק את ייצור החשמל וחלוקתו, את אספקות הדלק והמים והתובלה ושרותי החירום, הכיבוי וההצלה והבנקאות והשירותים הפיננסיים, מטוסים לא יוכלו לנווט – זו סכנה כלכלית של התמוטטות ברמה של מדינה. מבחינת חברת החשמל זו סכנה של עלטה".

מנכ"ל חברת פרטנר חיים רומנו הסביר, כי כל התקשורת במדינה היום מבוססת על סלולאר, וחברות הסלולאר חייבות להתארגן למצבי חירום – שמירה על שרידות הרשתות, שרידות מערכות המידע והגנה מפני מתקפות סייבר. רומנו קרא לממשלה להכיר בתשתיות הסלולאר כתשתיות לאומיות לכל דבר.