אבטחת מתקני גז ונפט ימיים

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת בועז זלמנוביץ'

"אין ספק שהמשאב הזה הוא יעד אסטרטגי שאויבי ישראל ינסו לפגוע בו, ועל כן החלטתי שמדינת ישראל תיקח חלק בהגנה על הנכסים שלה" (רה"מ בנימין נתניהו, 18.1.11)

העניין באבטחת מתקנים ימיים גבר בישראל בעקבות גילוי הגז והפקתו במים הכלכליים הבלעדייםשל ישראל. אזורי הפקת אנרגיה ימיים נפוצים בעולם כ-80 שנים, כדוגמת המפרץ הפרסי, מפרץ מקסיקו או אזור ה– Blue Amazon בברזיל. להפקת נפט וגז בים משמעות מדינית, כלכלית, איכות הסביבה וביטחונית. היבטים אלה כרוכים האחד באחרים. מטרת סקירה זו לרכז את העקרונות הראשיים בתחום אבטחת מתקנים אלה.

הסביבה: המתקנים, הים והיבשה הסמוכה:

מערכת ההפקה מורכבת ממתקנים שונים: אסדות הקידוח; צינורות הולכה; מתקני הטיפול והפיכת גז לגז טבעי נוזל (Liquefied natural gas) ומערכות מקבילות בתחום הפקת הנפט; וספינות צובר ושרות. המתקנים ממוקמים במרחקים שונים אחד מהאחרים על מדפי קרקע בגובים שונים, וחלק מהמערך יתכן ויהיה יבשתי. תכנון האבטחה צריך להתחשב בסוגם, מיקומם והקשר ביניהם.

ישנם סוגים שונים של אסדות קידוח והפקה, בהתאם לתנאי הים ועומק קרקעית הים ועומק הקידוח. חלקם מקובעים לקרקעית וחלקם צפים ומיוצבים בשיטות שונות. דבר המשפיע על שיטת האבטחה.

משמעות הסביבה הימית על אבטחת המתקנים:

• גודל השטח הימי שבו נמצאים מתקני האנרגיה וכמות המתקנים שבו. לדוגמה, האם הם מהווים יחידה אחת או כמה יחידות שיש לאבטחן בנפרד.

• הפעולה בים היא בשלושה ממדים: האוויר, פני השטח, ותת–ימי; והמרחב הקיברנטי (אליו לא תתייחס הסקירה) דבר המחייב הקמת מערך אבטחה שיתייחס לשלושתם ולאמצעים הרלוונטיים לכל ממד.

• תנאי הים ובכלל זה מזג האוויר, משטרי הגלים, הזרמים, אופי קרקעית הים משפיעים על האמצעים והאנשים במערך האבטחה.

• המרחק מהחוף המשפיע על יכולת הפעולה של הגורמים המאיימים לפעול ועל רמת הבידוד מתנועה ימית רגילה. לדוגמה, אם היא מבודדת יחסית, לרוב, אין בה סתם שוטטות, וספינות נושאות עליהן אמצעי זיהוי, ולכן ניתנת לגילוי וזיהוי. סביבה צופפת תנועה מחייבת התאמת מערך הבקרה והשליטה.

• עם כל השונות האפשרית, אלה הם מתקנים נייחים אשר מקומם ידוע, דבר המקל על איסוף המודיעין והתכנון להתקפתם.

האיומים:

תכנון מערך ההגנה תלוי באיום המרבי הסביר. כלומר, מהו הגורם המאיים הראשי? מדינה בעלת יכולת צבאית מודרנית; ארגון סמי–מדינתי המצויד ביכולות ארוכות טווח (חיזבאללה וחמאס); ארגון טרור דל אמצעים, ארגון פשיעה או פיראטים. הגנת המתקנים בזמן מלחמה בין מדינות מחייבת היערכות שונה מאבטחת המתקנים כנגד ארגוני טרור ופשיעה.

איומים אפשריים: ירי טילי חוף–ים, טילי ים–ים (חלקם, הניתנים לנשיאה במסווה במכולה), טילי אוויר–ים. יכולות הנמצאת כיום בידי מדינות, ובידי ארגונים סמי–מדינתיים כדוגמת חיזבאללה וחמאס; תקיפה אווירית על ידי מטוס או מל"ט נפץ; תקיפה תת–ימית על ידי צוללת, צוללנים או מטעני עומק; ספינה שתתנגש במתקן או סירת תופת; השתלטות על מתקן לצורך נזק, שוד וכופר.

iHLS – Israel Homeland Security

העקרונות למערך אבטחה:

אחד האתגרים המרכזיים בהגנה על האסדות טמון בתחום המשפטי בחוק בין–לאומי הקשור ל"מים הכלכליים" (אזור כלכלי בלעדי EEZ). חלק מהמתקנים יתכן וימצאו מחוץ למים הטריטוריאליים ועל פי המשפט הבין–לאומי פעולת אבטחה מוגבלת בשטח של 500 מטר מסביבם. מעבר לקו זה, יכולה כל ספינה להפליג ולבצע ככל העולה על דעתה מבלי לפגוע באסדה. הדבר מחייב את המדינה להכריז ולפרסם הכרזות מדיניות ונהלים בין–לאומיים (הודעות לימאים) שיקבעו את כללי השיט במרחב המתקנים.

תיאום פנים–מדינה, על מי מוטלת האחריות לאבטחת המתקנים וסביבתם – האם של החברות או של המדינה. ואם של המדינה של איזה משרד? שכן משרדים רבים מעורבים. לדבר משמעויות משפטיות (הפעלת אמצעי לחימה), תקציביות ומנהליות, ומחייב חקיקה ותיאום פעולה בין–משרדי הדוק.

המיקום הקבוע ותנאי הים הקשים והמסוכנים, הצורך להגן בשלושת הממדים (ובמרחב הקיברנטי) מחייבים מערך אבטחה קבוע ומקיף במעגלי אבטחה קרובה, גילוי, זיהוי ותגובה הנשלט באמצעות מערכת פיקוד ושליטה מרכזית והמתבוסס על מערכות בלתי–מאוישות.

האסדה וטווח הפעולה הקרוב (בהתאם למגבלות החוק). בניית האסדה כך שתהווה מוצב מוגן בפני עצמו, מכשולים על ומתחת פני המים, נשק להגנה עצמית ובכלל זה מקלעים, עמדות שמירה, פתחים שננעלים אוטומטית מבפנים, "גדר" באמצעות אמצעי תצפית קצרי וארוכי טווח, מצלמות תת–ימיות, ויכולת תגובה ראשונית באמצעות צוותי לחימה.

מערך גילוי והתראה. המרחב יכול להגיע לטווח של עשרות ק"מ בהתאם לאמצעי הגילוי. האמצעים המתאימים לגילוי הם מכ"מים, כאשר יש לשלב בהתאם לאיום גילוי בממדים השונים. זאת ביחד עם אמצעים אלקטרואופטיים לצורך חקירה וזיהוי.

שימוש בכלים בלתי מאוישים אוויריים וימים היכולים למלא חלק ניכר ממערך זה, ובכלל זה: בניית תמונה ימית, מעקב וזיהוי, אימות והתראה (כולל שימוש באמצעי אל–הרג) ונטרול האיום.

עליונות ימית ואווירית מקומית ליצירת מעטפת הגנה אזורית – יצירתה מחייבת מעורבות מדינתית–צבאית ובכלל זה נוכחות משמר ימי, הקמה או התאמת מערך המודיעין, התאמת הפלטפורמות והאמל"ח ובכלל זה ספינות סיור הפועלות הרחק מהחוף (Offshore Patrol Vessel) ומטוסים; ותיאום הפעולות למול החברות המפיקות והמאבטחות.