סייבר: מדינות נגד עיתונאים

This post is also available in: English (אנגלית)

מדינות הן שעומדות מאחורי מרבית מתקפות הסייבר על גופי התקשורת והעיתונאים. כך לפי ממצאי המחקר של גוגל, שהוצג בשבוע שעבר במסגרת כנס האקרים שנערך בסינגפור. החוקרים מגוגל טוענים כי כלי התקשורת ועובדיהם מהווים יעד פופלארי מאוד, לתקיפות כאשר התקיפות אינן ממוקדות באיזור גאוגרפי כזה או אחר אלא שמדובר בתופעה כלל עולמית גלובלית. לפי חוקרי גוגל מרבית התקיפות אינן מדווחות.

מה הופך את גופי התקשורת ואת העיתונאים ליעד תקיפה מבוקש עבור המדינות? כלי התקשורת משמשים עבור האזרחים כמקור מידע, יש להם השפעה רבה על עיצוב דעת הקהל ונגישות גבוהה יחסית לחומרים ומקומות רגישים. שילוב של המרכיבים האלה נותן לפורץ מגוון שלם של יכולות שימושיות. כך למשל, השבתה גורפת של כלי התקשורת על רקע עימות ביטחוני יכולה לשמש כלי לוחמה פסיכולוגית, שכן במקרה כזה האזרחים נותרים ללא מידע על המתרחש והדבר יכול לגרום לפאניקה. במקרה אחר, פרסום על פיצוץ כביכול בבית הלבן שהושתל בטוויטר של סוכנות הידיעות AP, הביא בתוך דקות לצניחת הבורסה בניו יורק. בקוריאה, התוקפים חדרו למחשבו האישי של עיתונאי שעוסק בסיקור בטחוני, ואז ניסו התוקפים לנצל את החיבור של המחשב לרשת של משרד הביטחון הקוריאני כדי להגיע לחומרים רגישים.

iHLS – Israel Homeland Security

"תקיפה כלי תקשורת יכולה להתבצע משלושה מניעים מרכזיים: הונאה באמצעות פרסום תוכן שגוי, שיבוש כלי התקשורת באמצעות שלילת יכולתו לשדר, או ריגול באמצעות חדירה למערכות המערכת התקשורתית. הבעיה שמערכות תקשורת ובמיוחד אתרי החדשות באינטרנט תלויים באופן מוחלט במחשבים, ובספקי תוכן צד שלישי", מסביר רם לוי, חוקר בכיר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון. "די לתקוף את אחד מהספקים הללו כדי להסב נזק לאתר עצמו. זה שייך למשפחת ההתקפות על שרשרת האספקה והן מורכבות הרבה יותר להתמודדות איתן".