עתיד הרובוטיקה: הכרב"מים של ישראל
This post is also available in: 
English (אנגלית)
חזונה של ד"ר איזבל עוקשי לגבי עתיד הכרב"מים (כלים בלתי מאויישים קרקעיים) זהה לעתיד שצופים לכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים): העתיד המבצעי טמון בשילוב של מערכים אוטונומיים קרקעיים–יבשתיים–אוויריים–ימיים–תת ימיים, וכל הכלים הללו יפעלו בקבוצות, בנחילים, ולא כמו היום, בבודדים.
ד"ר איזבל עוקשי עומדת בראש מינהלת רובוטיקה צבאית במפעל להב של התעשיה האווירית. היא וכ-100 עמיתיה ביחידה עוסקים בפיתוח, בייצור ובשיווק כלי–רכב בלתי מאויישים, רובוטיים ואוטונומיים לשוק הצבאי והאזרחי, לצה"ל ולצבאות זרים, ליישומים צבאיים, ליישומי HLS וליישומים אזרחיים.
אחד מנציגי מנהלת הרובוטיקה של התעשיה האווירית, ה–גארדיום, הוא ותיק הכלים הבלתי מאויישים, פועל מבצעית בצה"ל סביב רצועת עזה ומוגדר ע"י המומחים כמערכת המבצעית האוטונומית הראשונה העוסקת בהגנה, אבטחה, משימות HLS ושמירת גבולות. לקוחות רבים ממתינים לדור ההמשך של הגארדיום, פרי פיתוח של ג'ניוס, חברה–בת של התע"א ואלביט מערכות.
בעוד הגארדיום שומר על גבול הרצועה, נמצא בשלב של טרום–הערכה בחיל ההנדסה (יחידת יהלם) 'סהר', רובוט שעניינו סיוע הנדסי רובוטי. כשהסהר יהיה מבצעי, הוא יזכה לתודות מעומק הלב של לוחמים בצה"ל, הפותחים את שיגרת יומם בפעילות מבצעית בפתיחת ציר. אין צורך לתאר סכנות הכרוכות בפעולה כזו – מוקשים, מטעני צד ושאר מרעין בישין. סהר יעשה את זה במקומם. הרובוט הזה מבוסס על הטרקטור הקטן בובקט, נוסע על זחלים, ומיועד למשימות של פתיחת ופריצת ציר, הזזה וניטרול מטעני–צד, 'ניקוי' ציר לקראת כניסתם של לוחמי החי"ר. סהר מסוגל לגלות מוקשים, הכל תלוי בטיב הציוד שמתקינים המפעילים במטע"ד שלו. הוא פותח בתע"א בשיתוף עם צה"ל (דרישות מבצעיות) והחברה האמריקנית מבוסטון 'קינטיק נורת' אמריקה'.
ד"ר איזבל עוקשי מתארת שת"פ עתידי קרקע–אוויר: הסהר ינוע במסלול שיתוכנת לו על הקרקע, ומעליו באוויר ירחף רחפן, שיצלם את תנועת הסהר, יסמן לו נתיב התקדמות, יסייע לו לעקוף מכשולים שתגלה מצלמת הרחפן. "זו דוגמה לשת"פ התורם לאוטונומיות של הכלים". בתע"א מפתחים מגוון של כלים אוויריים רובוטים זעירים (פרפר) והרחפן, או בכינויו 'פזזן', הוא אחד מהם.
iHLS – Israel Homeland Security
נעבור ל'רקס'. חלומם של לוחמים שנאלצים לשאת על גבם משקלים כבדים באימונים ובמלחמה. רקס הוא רובוט מלווה חייל. פלטפורמה סוחבת ציוד לוגיסטי, שלידתה בהגדרת צורך של הצבא – סבל לוגיסטי לנשיאת ציוד כבד, לנשיאת אלונקה ולסיוע בפינוי פצועים. ניתן להטיל עליו משימות HLS צבאיות ואזרחיות, כמו פינוי מאזור פגוע, סיוע לאיסוף מודיעין, למשימות של כוחות מיוחדים ולמשימות פיקוד העורף.
הלוחם בשדה יכול לעקוב אחרי מסלול התקדמותו של רקס באלחוט או בחוט, הוא נע באמצעו שליטה מרחוק, מידותיו מאפשרות לארבעה חיילים להרימו ולהעבירו מעבר למכשול קרקעי. יחידה צבאית יכולה בנקל ליצור שיירת רקסים, כמה וכמה כלים, שיעבירו ציוד ממקום למקום וילוו את הלוחמים. רקס מונע במנוע דלק, אולם ד"ר עקשי מגלה שמכינים כבר את דור ב' של רקס, ומנועו של זה יהיה חשמלי היברידי. גם הרובוט הזה מצוי בשלב שלפני הערכה מבצעית בצה"ל.
ד"ר עוקשי מספרת, כי היא וחבריה בתחום הרובוטיקה הצבאית עוסקים בנושא שיש לו עבר קצר ועתיד גדול. "השוק עדיין מצומצם ומתפתח במהירות. כיום מדברים על שוק של כ-400 מיליון דולר לשנה. בתחום הצבאי יש דרישה בעיקר לכלים קטנים, וזו תוצאה של דרישות מבצעיות משדות הקרב של עיראק ואפגניסטן. אין ספק ששוק זה יתפתח במהירות, כיוון שצופים שבשדה הקרב העתידי 70 אחוז (!) מהכלים יהיו רובוטים. שילוב של מערכים אוטונומיים יבשה–אוויר–ים, כאשר הכלים יפעלו בכמויות גדולות, להקות או נחילי כרב"מים וכטב"מים יבצעו את הפעולות שמבצעים היום חיילים".
ד"ר עוקשי מודעת לעובדה שכטב"מים, מל"טים מזל"טים למיניהם, היו הכלים האוטונומיים הראשונים בשוק. האוויר הקדים את הקרקע. "ועדיין אין צורך מובהק בקנה מידה גדול בכלים יבשתיים רובוטיים בהשוואה לתפוצה הענקי של המל"טים–מזל"טים, אבל זה חייב לבוא. יש חסמים, כמו ההיבט הפסיכולוגי של כלי בלתי מאוייש שיחליף בן–אנוש, יש מגבלות בטיחות (על הקרקע יש המון מכשולים שאין באוויר) ויש בעיות של אתיקה ורישוי".
כיום אין די בפיתוח, בייצור ובמכירת הכלי האוטונומי החדשני. בגלל החידוש, חייב כל יצרן לחבר ולשווק גם את תורת הלחימה (תו"ל) של הכלי, צבאי או אזרחי. "התו"ל מבוסס על הדרישות המבצעיות של הלקוח, ואנו כמפתח ויצרן חייבים לתת ללקוח כלי עם תו"ל – מה ניתן לעשות עם הכלי".
רובוטים וכלים קרקעיים צבאיים אוטונומיים הפועלים כבר בגבולות, בשדות קרב ובצירי תנועה מאויימים, מדגישים את התובנה שלוחמים הם יקרי–ערך וחובה לנצל רובוטים למשימות מצילות וחוסכות חיים.
