הסיוט הגדול של שדות התעופה – פיגוע טרור כימי

הסיוט הגדול של שדות התעופה – פיגוע טרור כימי

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

19837288_s feagtureלהלן חלום הבלהות של כל מאבטח ואיש ביטחון בנמל תעופה בינלאומי גדול: ערב חג המולד. המוני טסים. אלפי נוסעים מגיעים לנמל התעופה של לוס אנג'לס. אישה אלגנטית, לבושה בהידור, מחזיקה תיק של מותג יוקרתי, מצטרפת לתור לדלפק צ'קאין עמוס נוסעים.

לפתע היא פורצת בצעקה "אללה הוא אכבאר", פותחת את התיק, שולפת ממנו בקבוק זכוכית שבו נוזל חסר טעם וריח. שופכת את הנוזל, המתפזר על הרצפה. שולפת אקדח ופותחת באש. אנשי הביטחון מופיעים ומגיבים מיד, משכיבים את כל הנוסעים על הרצפה, יורים באשה והורגים אותה. בינתיים על הארץ שוכבים כמה עשרות אנשים חסרי נשימה, חלקם מתים. נפגעי גז. איש אינו מבין קורה. תוך כעשר דקות מאות פצועים ומתים בטרמינל. כך נראית התקפת טרור כימי.

את תרחיש האימים הדמיוני הזה הציג תא"ל (מיל) אברהם (אבי) בכר, מי שעסק במשך שנים במערכות הביטחון באירועי חירום וכיום מנכ"ל חברת ISRATEAM, העסקת בניהול משברי חירום. בכר הרצה על איומי טרור כימי בנמלי תעופה במסגרתכנס IPRED 3, שהתמקד במוכנות ובמענה של מערכות רפואה בעת חירום ואסונות.

בכר סיפר כי בעקבות אסון התאומים הוקמה בארצות הברית המחלקה לביטחון המולדת (DHS), הוגברו ושופרו אמצעי הביטחון בנמלי התעופה, הוכנסו לשימוש מערכות זיהוי וגילוי לאנשים, כבודה וסחורות, שוכללו אמצעי הביטחון במטוסים למניעת חטיפות וחדירה לקוקפיט, ושודרגו האמצעים למניעת השתלטות על מטוס נוסעים.

"אולם נותרה חוליה חלשה אחת, והיא הטרמינל", קובע בכר, "מדינות השקיעו המון במניעת חטיפת מטוס, אך הזניחו את אולמות הנוסעים. אלו בדרך כלל פתוחים לרווחה, המונים באים בשעריהם, נוסעים ומלווים, אין בודקים את הנכנסים לטרמינל ואפשר להחדיר אליו בקלות חומרי נפץ וחומרים כימיים וכך לייצר אירוע מגהטרור, כולל כימי".

תזכורות מן העבר בטרמינלים:

  • ביולי 2002 חדרו מחבלים לטרמינל של לוס אנג'לס, הרגו שנים ופצעו שלושה ליד דלפקי אל על. זה קרה ב-11.30 בבוקר בעוד 90 איש ממתינים בתור לטיסת אל על

  • בדצמבר 1995 פתחו מחבלים של ארגון אבו נידאל באש אוטומטית בדלפקי אל על בנמל התעופה של רומא, הרגו 17 ופצעו 100

  • באותו יום היה פיגוע ליד דלפקי אל על בנמל התעופה של וינה

iHLS – Israel Homeland Security

אבי בכר הציב את השאלה "מה היה קורה אילו בשני הטרמינלים היו המחבלים חמושים בבקבוקים ובהן גאז סארין? היום המצב הוא כזה שאנשי הביטחון מאומנים להגיב במהירות ולחסל מחבלים הפותחים באש, אולם אינם מאומנים להגיב או למנוע התקפת טרור כימי. להפך, על פי התרגולת שלהם הם יהיו הראשונים שייפגעו, כי לימדו אותם להסתער על מי שפותח באש בטרמינל. יתרה מזה: במקרה של התקפת טרור כימי תיווצר פאניקה בטרמינל, אנשים רצים ממקום למקום מבוהלים, וברור שאירוע כזה מנטרל את הטרמינל של נמל תעופה בינלאומי גדול לכמה ימים. ברור לי שאחרי שזה יקרה, ילמדו לקחים, ישנו נהלים ויקבעו שטות חדשות בעולם כולו להתמודד עם טרור כימי בטרמינל".

כיצד בכל זאת מתמודדים?

הגורם החשוב ביותר להצלת חיים באירוע של התקפה כימית הוא הזמן. הכינוי המקצועי הוא 'שעת הזהב', אם כי לא מדובר בשעה אלא בדקות ספורות שבהן עוד ניתן להציל חיים. יש שאלות נוספות: כיצד מעבירים מידע מיידי לכל ציבור הנמצאים בטרמינל איך להתנהג מה לעשות, כיצד על המגיבים, אנשי הביטחון, להגיב. האם בתי החולים בסביבת הטרמינל מוכנים לקלוט נפגעי התקפה כימית.

לדברי בכר גובשו כמה עקרונות להשגת מוכנות בנמלי תעופה לאירוע טרור כימי:

  • הגדרת תרחישים

  • הגדרת מהות המענה המיידי הראשוני

  • תכנון מבצעי

  • הקמת רשת פיקוד ושליטה ובקרה (שו"ב) בנמל התעופה

  • העברת מידע מיידי לנוסעים

  • תכנון ותרגול דרכי פינוי קהל

  • הצטיידות אנשי הביטחון בכלים מתאימים לאירוע כימי

התוצאה של התכוננות נכונה: הבנה של צוותי נמל התעופה את מידת החשיפה של הטרמינל לאירועי טרור, ומכאן הקמת מרכז מבצעים לנושא טרור כימי ותכנון מענה מיידי לנטרול האירוע ולטיפול בקהל הנמצא בטרמינל.

אבי בכר בישר למשתתפי הכנס כי "רשות שדות התעופה הקימה מנגנון מיוחד להגנה מפני התקפות טרור כימי, והמודל של הרשות הישראלית יכול לשמש דוגמה לנמלי תעופה אחרים בעולם".