כנס אקדמי מיוחד: עתיד הכלים הבלתי מאוישים
This post is also available in: 
English (אנגלית)
קובעי המדיניות במדינת ישראל עדיין אינם מודעים לפוטנציאל האסטרטגי העתידי של שימוש נרחב בכב"מים (כלים בלתי מאוישים), ויתכן שהמדינה מחטיאה את העיקר, והוא לראות בכב"ם כלי שאפשר להשיג אתו הישגים אסטרטגיים. על כן חייבת המדינה להקים גוף–על שינהל את נושא הכב"מים, ויתווה תוכנית–אב מסודרת וארוכת–טווח.
אלו כמה מהמסקנות העיקריות של מחקר בנושא "מערכות לא מאוישות בשימוש בטחוני 2035, מחיזוי טכנולוגי למדיניות". את המחקר ערכו חוקרי המכון למחקרי בטחון לאומי INSS בליווי חברת 'צופן העתיד' והיחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת ת"א. תוכנית ההדגמה של המחקר הוצגה לאחרונה בכנס מיוחד של INSS ברמת אביב. המחקר נעזר בשאלונים מיוחדים בנושא עתיד הכב"מים, שהופצו בקרב אנשי מקצוע. יותר מ-300 איש בארץ ובחו"ל השיבו לשאלונים המפורטים, וצוות של 30 מומחים לנושא גיבש את הממצאים וההמלצות של המחקר.
בדברי הפתיחה סיפר תא"ל (מיל) עוזי עילם, חוקר בכיר ב-INSS, כי כלקח ממלחמת יום הכיפורים, אז היה ראש מפא"ת, הביא למטה הכללי הצעה לפיתוח כב"מים כדי שניתן יהיה 'לראות מעבר לגבעה' בשדה הקרב. ההצעה נדחתה. כשהובאה ההצעה לתעשיה האווירית היתה התשובה "אנחנו לא מטפלים בצעצועים, אנחנו מפתחים אווירונים. היום אנו בעולם אחר".
יואב זקס, ראש תוכנית חיזוי טכנולוגי ומדיניות במכון, הסביר, כי המחקר הסתכל קדימה ל-20 השנים הבאות, והשאלות הן מה יהיו אז גבולות הבינה המלאכותית במוח הכב"מים, וכיצד על מדינת ישראל להיערך לעידן של שימוש נרחב בכב"מים, צבאי ואזרחי.
מנהלת המחקר גב' לירן ענתבי הכריזה, כי "רובוטים אינן העתיד – הם ההווה": על המאדים מסתובב רובוט, בארה"ב מפתחים מל"ט חמקן לחיל האוויר ול-CIA, חברת אמזון מבטיחה לשלוח ספרים לבית הלקוח בכלים בלתי מאוישים, וב'בוסטון דיינמיקס' פיתחו רובוט שעולה במדרגות, מתיישב, עומד ופועל כמו יצור חי.
רובוט הוא מעשה ידי אדם שיש בו שלושה מרכיבי מפתח, אמרה ענתבי: 'חוש, חשוב ופעל'. מבחינים ב-4 דרגות של אוטונומיות: כלי נשלט ע"י מפעיל אנושי, כלי מוסמך ע"י מפעיל אנושי, כלי מפוקח ע"י מפעיל אנושי וכלי בעל אוטונומיה מלאה. היא סיפרה, כי בשנת 2012 היו בידי האמריקנים 8,000 כב"מים, שליש מהכוח האווירי, ועוד 12,000 כב"מים קרקעיים. בשנים 2026-2035 חוזה המחקר שיהיו בעולם יותר משימות לכלים בלתי מאוישים מאשר לכלים מאוישים. השנה יש ל-70 מדינות כב"מים מבצעיים. ובכל זאת סבורה ענתבי שעדיין יש בעיות פסיכולוגיות – קושי להטמיע והיעדר אמון בכלי שאין בו אדם. וקיימות הבעיות המוסריות–משפטיות בהפעלת כטב"מים תוקפים. "ארגונים שונים אינם מוכנים שמכונה תחליט את מי להרוג, ואמנם הפנטגון הורה מפורשות כי רק בן אדם יהיה זה שיחליט מתי הרובוט יהיה רשאי להרוג".
נושא חשוב הוא שימוש בכב"מים ע"י ארגוני טרור וההגנה מפני תקיפות כאלו. ענתבי מסרה כי היו ניסיונות חדירה של כב"מים לתחומי ישראל, ואילו חיזבאללה מנע פיגוע בבירות באמצעות כטב"ם. לדבריה, ישראל היא כיום יצואנית המל"טים הגדולה בעולם.
ד"ר אהרון האופטמן וד"ר רועי צזנה מאוניברסיטת ת"א סקרו את תחזית המחקר לגבי כב"מים בעוד 20 שנה:
- קיצור משמעותי של זמני התגובה של כלים בדידים ושל נחילים (קבוצות כלים)
- עליה משמעותית באמינות המערכות ובאמון בהן
- שיפור ביכולות זע"ט (זיהוי עמית–טורף), הערכת נזקי מלחמה וזיהוי אוטומטי של מטענים מאולתרים
- יכולת לזהות אדם עומד בתוך שטח עירוני בטווח של 200 מטרים
- שיפור יכולת הכב"מים ללימוד עצמי ויכולת איסוף מודיעין
- הארכה משמעותית של משך השהייה ומשך המשימה של כטב"מים בגדלים שונים, בערכים של עד 10 שעות לכלי גדול, 80 שעות לכלי בינוני ו-50 שעות לכלי קטן
- יכולות לתקיפת סייבר ישולבו בעתיד בכלים אוטונומיים. תעלה הסבירות שכלים כאלו יוכלו להדוף תקיפת סייבר נגדם
iHLS – Israel Homeland Security
במחקר על עתיד בכב"מים נסקרו רובוטים בעוד כ-20 שנה שיהיו שונים לחלוטין מהקיימים היום:
- רובוטים שיהיו בהם מרכיבים ביולוגיים
- רובוט שיוכל לשנות את צורתו – משימתו היא להיכנס לבניין אך השער נעול, הרובוט יתכווץ, יתפחס ויכנס מתחת לדלת. רובוט רך
- רובוט בעל הסוואה מושלמת באוויר, בלתי נראה לעיניים אנושיות
- רובוט שיוכל לשכפל את עצמו
ד"ר נועה אגמון מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן הציגה את נושא ריבוי הכב"מים – הפעלתם בנחילים וקבוצות. נחיל (SWARM) הוא קבוצה של רובוטים רבים, ללא אינטליגנציה, מבצעים משימה פשוטה, עם תקשורת בסיסית ביניהם ויכולת חישוב נמוכה. קבוצות כב"מים מורכבות ממספר קטן יותר של 20-30 כלים בעלי אינטלגינציה, למשימות מורכבות, עם אינטר–אקציה ותקשורת בין הרובוטים ויכולת לחלק משימות.
מסקנות המחקר, לדעת החוקרים שהשתתפו בו, הן כי בעוד 20 שנה נראה מערכות אוטונומיות בעלות יכולת תכנון טקטי של כמעט כל משימה המוטלת על מערכות צבאיות. חלק מהמערכות יופעלו ע"י נחילים/קבוצות של כב"מים המתנהלים בעצמם. צפוי שינו בצורת המערכת הצבאית: יתכן שמושג ההכרעה בשדה הקרב ישתנה. לא עוד השמדה פיסית של האויב אלא מניעת תקשורת בין יחידותיו, או מניעת תנועת יחידותיו, וכך תושג ההכרעה.
פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר אילן: הנחת צוות המחקר היתה כי יתכן שמדינת ישראל איננה מנצלת בצורה נכונה ומיטבית את יכולותיה בתחומי הכב"מים. ועל כן ההמלצה היא שקובעי המדיניות יגדירו ויישמו תפיסה מערכתית כוללת על דרכים לשימוש בכב"מים ולמסד גופים שיבצעו את החשיבה בצורה שיטתית ומסודרת. כב"מים, אומר פרופ' פסיג, ישנו את ההיבטים המבצעיים ואת תורת הלחימה של צה"ל, ועל כן יש להתכונן, להתוות תכנית אב מסודרת לכב"מים, להקציב משאבים מתאימים, להכשיר כוח אדם ברמה גבוהה וגם לתכנן תפיסת הגנה מפני כב"מים.
מול תחזיות ומסקנות המחקר לגבי השימוש הרב של כב"מים בעוד 20 שנה הציג רב אלוף (מיל) דן חלוץ, לשעבר הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, גישה אבולוציונית: נושא הכב"מים מתפתח במהירות, אולם הדברים חייבים להתפתח בהדרגה, תוך שילוב בין הגורמים המאוישים לבלתי מאוישים. חלוץ מודה: "יתכן שניתן היה להגיע להישגים גדולים יותר עד כה בתחום, אולם יש שמרנות ותפיסות בלתי נועזות". חלוץ מבחין בשלושה תחומים עיקריים שבהם מתפתחים כב"מים:
- מערכות בלתי מאוישות לתכנון, לפיקוד לשליטה ובקרה. "אולם בקודקוד חייב לשבת אדם שיעשה אינטגרציה של כל המידע המסונן כדי לקבל החלטה"
- מערכות מודיעין בלתי מאוישות, איסוף וייצור מטרות
- מערכות נשק בלתי מאוישות רב–שימושיות אוויריות, ימיות ויבשתיות, המצטרפת למערכות המאוישות
חלוץ לא חוזה מהפכה אלא אבולוציה: "אנו בחמישיה המובילה בעולם בכב"מים, ובתחומים מסויימים מספר אחת. זו מהפכה איכותית. כבר היום מתכנן המחשב לטייס נתיב טיסה אופטימלי. כבר היום יכול מל"ט 'הרון' לשהות יממה באוויר, במקום שלושה עד ששה מטוסים כדי לשמור על אותו רצף. אולם – עידן המטוסים המאוישים לא תם ולא יסתיים בעוד 20 שנה, ולו בגלל הסיבה הפסיכולוגית. אינני רואה אדם עולה למטוס בואינג בלתי מאויש לטיסה לניו יורק. אנו עדיין רחוקים מהחלפת המאויש בבלתי מאויש. המפתח הוא בשילוב בין המערך הטס המאויש למערך הטס בבלתי מאויש".
ובסופו של דבר, אומר הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ: "עדיין את הדגל על הגבעה יניפו בני אדם ולא רובוטים".
