כלים בלתי מאוישים יצטרפו לכוחות חילוץ והצלה

כלים בלתי מאוישים יצטרפו לכוחות חילוץ והצלה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מטעני צד באפגניסטן, מוקשים ימיים בנתיבי הסחר שבמפרץ הפרסי, שריפות יער אדירות בפרברי ערים – הסכנות אורבות בכל מקום אפשרי.

Kaman K-Max (Wikimedia Commons)
מסוק ה K-Max הבלתי מאויש מתוצרת Kaman. מקור: Wikimedia Commons

לאורך השנים צבאות, ממשלות ומנהיגים תמיד שאלו עצמם איך להפוך את העולם לבטוח יותר עבור חיילים, מלחים, אנשי כוחות חילוץ והצלה ואחרים. לאחרונה נראה שהתשובה טמונה במערכות בלתי מאוישות, שמפחיתות את רמת הסיכון ומחליפות בני אדם בעבודות ובתפקידים מסוכנים. מערכות בלתי מאוישות צברו ניסיון רב במלחמות באפגניסטן ובעיראק, והוכיחו שוב ושוב את היעילות שלהן. באפגניסטן כלים בלתי מאוישים מצילים חיי חיילים מדי יום.

לפי מחלקת ההגנה האמריקאית מספר הנפגעים ממטעני חבלה באפגניסטן ירד כמעט ב-50% בשנת 2012 לעומת 2011, בעיקר בזכות מספר החיילים ההולך ויורד ושיטות האיתור המתוחכמות. ועדיין, מטעני חבלה מאולתרים גרמו ל-61% מהפגיעות בחיילים אמריקאים בשנה שעברה.

כדי להלחם בתופעה מחלקת ההגנה פנתה לתעשייה במטרה לספק ציוד הגנה טוב יותר לחיילים, וכלים בלתי מאוישים מילאו תפקיד חשוב במדיניות החדשה הזאת. משימות אספקה הן מהמשימות המסוכנות ביותר שאליהן יוצאים חיילי ארצות הברית ובעלות בריתה. קווי אספקה ארוכים של משאיות, מיכליות וכלי רכב אחרים נעות באיטיות בנתיבים באיכות ירודה, ומהוות מטרה מפתה לחמושים וקיצונים.

מערכת חדשנית אחת שנלחמת בנזקי מטעני החבלה המאולתרים היא ה K-Max, מסוק אספקה בלתי מאויש מתוצרת Lockheed Martin ו Kaman Aerospace. כלי הטיס נכנס לראשונה לשימוש בשנת 2011, והחליף יותר מ-600 רכבי אספקה שנאלצו עד אז לנוע בכבישים המסוכנים של אפגניסטן.

קייל אוקונור, בכיר בחיל הנחתים, פיקד על ה K-Max במשך חצי השנה הראשונה לפעילותו המבצעית. בשנת 2013 אוקונור שלח איגרת תמיכה בכלי הטיס לועדת פרס קולייר היוקרתי (Collier), שם תיאר דרך מסוכנת שהיתה ידועה כ"סמטת המארבים", ובה "סימני חריכה שנצרבו לנצח על האדמה”.

"זכינו לחזות בכמה אירועים שלא התרחשו מעולם בעבר", כתב אוקונור. “חיי נחתים ניצלו לראשונה על ידי מסוק בלתי מאויש שמילא את אחת המשימות המסוכנות ביותר שהוטלו עליהם. כל מטען שהטיס המסוק הוא מטען שלא יסכן את חיי הנחתים שעוסקים בהעברתו". לכלים בלתי מאוישים יש כמה כמה יתרונות אחרים, כמו למשל יכולות תצפית ומעקב שעוזרות לשמור על חיי החיילים.

"כלי טיס בלתי מאוישים הביאו לשינוי משמעותי בלוחמה. הכוחות שלנו יודעים עכשיו מה מתרחש מאחורי הגבעה הקרובה עוד לפני שהם חוצים אותה", כך לדברי ג'יי מק'קונוויל, בכיר בלוקהיד מרטין. “כלים בלתי מאוישים יכולים למלא הרבה משימות שבעבר חייבו מעורבות אנושית, ובעלות קטנה בהרבה – שהולכת וקטנה עם השנים. כלי הטיס האלה מסוגלים לכסות שטחים שלמים בלי לסכן את חיי הטייסים, ולעשות זאת לפרקי זמן ממושכים".

IHLS – Israel Homeland Security

בעוד הטייסיםמפעילים שלהם יושבים בבטחה בעורף, כטב"מים כמו ה Desert Hawk של לוקהיד מרטין וה Stalker XE נושאים עליהם חיישנים מתוחכמים שיכולים לספק מידע מודיעין רציף ביום ובלילה.

Lockheed Martin Indago Quadcopter. Photo: Lockheed Martin
כטב"ם ה Indago הקטן של Lockheed Martin. צילום: Lockheed Martin

כלי טיס בלתי מאוישים תופסים את רוב הכותרות, אבל גם כלי רכב וכלי שיט בלתי מאוישים מתחילים לפרוץ קדימה. רכבי משא כמו ה SMSS של לוקהיד מרטין יכולים להקל על המעמסה של החיילים, לשפר את המוכנות לקרב ובמידת הצורך לצאת למשימות חירום של העברת אספקה או פינוי פצועים.

בזירה הימית מוקשים מהווים סכנה אדירה. כלי שיט בלתי מאוישים ותת ימיים עשויים להחליף בקרוב את הספינות המאוישות שנכנסות לשדות מוקשים כאלה כדי לטהר אותם. ה RMS של לוקהיד מרטין, למשל, יוכל לספק לספינות הצי האמריקאי מידע מדויק לגבי מיקומם של מוקשים ולהגן על חיי אנשי הצוות שלהן.

כמו טכנולוגיות נוספות שפותחו במקור לשימוש צבאי, גם מערכות בלתי מאוישות משתלבות אט אט בשוק האזרחי. כטב"מים יכולים לסייע מאוד במשימות שיטור, כיבוי אש, אבטחת גבולות ואחרות.

יכולתו של ה Indago לרחף במקום ולשמש לצרכי תצפית, למשל, אידיאלית לכוחות אכיפת חוק וכיבוי אש בערים צפופות. ה Stalker יכול לפעול במשך שמונה שעות ברציפות, וכך לשמש להעברת מסרים בחירום או לבדיקת תקינותם של צינורות נפט. גם חקלאים יכולים להשתמש בכטב"מים כדי לפקח על גידולים ולהגן עליהם מפני מזיקים ומחלות.

בסוכנות המחקר והפיתוח של הממשל האמריקאי, DARPA, מקווים שפרויקט הרובוטיקה שלהם יעזור לפתח כלים אוטונומיים שיעזרו לכוחות תגובה בחירום במצבי אסון. לחברת לוקהיד מרטין יש נציג גם בקטגוריה הזו – רובוט דמוי אנוש שיכול להשלים מטלות פשוטות לבדו, ומטלות מורכבות יותר בעזרת הוראות ממפעיל.

"מטרת פרויקט הרובוטיקה היא לשפר את החוסן של החברה האנושית מפני אסונות – טבעיים ומעשה ידי אדם", כך לדברי מנהל DARPA גיל פראט. “אנחנו מנסים לבנות רובוטים שיוכלו להגיע למקומות שבני אדם לא יכולים להכנ אליהם, פשוט בגלל שהסביבה באותם המקומות מסוכנת מדי".