השר גלעד ארדן: "ישראל היא המאויימת המרכזית ע"י איראן"
This post is also available in: 
English (אנגלית)
"ישראל היא המאויימת המרכזית על ידי איראן, ואנו לא נחכה עד שהסכין תהיה מונחת על הצוואר כדי לזעוק" – את הדברים אמר הבוקר השר להגנת העורף גלעד ארדן, בפתיחת כנס "המענה הלוגיסטי הלאומי בחירום" של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ואתר iHLS.
השר ארדן פתח את הרצאתו בנושא האיראני, שלדבריו משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל: "שמעתי בתדהמה שמזכיר המדינה האמריקני מותח ביקורת על ראש הממשלה על שאינו ממתין במתיחת ביקורת עד שיהיה הסכם. זה חסר היגיון. גם אינני מבין את החיפזון של המערב להגיע להסכם. לא קשה לראות את החיוכים על פניהם של רוהאני והאיראנים כאשר בקלות כה רבה הם מקבלים הסכם מהמערב, המוכן כבר להסיר סנקציות שיכניסו לאיראנים מיליארדי דולרים". ארדן הזהיר כי הסכם ביניים עלול ליהפך להסכם קבע, ואילו ההעשרה באיראן נמשכת ומשמרת את יכולות איראן להיות מדינת סף גרעינית. לדבריו "זה מעודד מירוץ חימוש גרעיני בכל המזרח התיכון ומשדר חוסר יציבות".
בנושא הכנס אמר השר להגנת העורף, כי "עדיין אין תפיסה לאומית כוללת בנושא הגנת העורף האזרחי, עדיין ל-30 אחוזים מתושבי המדינה אין פיתרון מיקלוט, וזה כאשר התרחיש העתידי מדבר על נפילת אלפי טילים ורקטות תוך שלושה–ארבעה שבועות על מספר רב של ערים במדינה". השר אמר כי "צה"ל מצטייד ומתאמן לסכל איום טילים, אולם בעימות ממושך, אחרי שצה"ל ישתמש בכל מערכותיו, עדיין יפלו טילים על ישראל והצבא יזדקק לכושר העמידה של העורף". המענה הלוגיסטי כולל הזרמה ושינוע משאבים, תחבורה, תקשורת, מלאים ואחסון מלאים, כוח אדם, שינוע ואבטחה – "המערכת הצבאית יודעת לעשות את כל זה, אך בעורף המצב יותר מורכב. בצבא המפקד נותן פקודה והיא מתבצעת. תראו לי מפקד צבאי שיתן פקודה לראש עיר או לשר או למנהל תחנת כוח”. השר ארדן ממליץ שיקום גוף–על שיעסוק 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה בכל המערכות הללו ויתן מענה לוגיסטי בעת חירום כדי שתהיה רציפות תפקודית של כל מערכות המדינה.
ארדן הוסיף כי אמנם "אין לנו תפיסה כוללת של היערכות העורף בחירום, אולם המטרות ברורות ונעשית עבודה במשרד בשיתוף המל"ל ומשרד הביטחון. כאשר האיום המרכזי הוא על העורף, צריך מישהו שיחליט למי צריך לספק מחסורים. צריך לבנות תפיסה לאומית חדשה שתדגיש את חשיבות העורף במערכות העתידיות".
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל) עמוס ידלין, הציג בדברי הפתיחה את שלוש הסוגיות האסטרטגיות העיקריות של המדינה:
- תפיסת הביטחון מבוססת על כך שמלחמה עתידית היה קצרה ומהירה עם הכרעה ברורה, כי צה"ל מבוסס על מילואים וגיוס ממושך משבש את הכלכלה הלאומית.
- "הבנה עמוקה כי אנו מרבים לעסוק בליבה ובשפיץ של המערך המבצעי, אך זה לא יכול לבוא לידי ביטוי ללא מערכות לוגיסטיות שתומכות בו".
- יש טשטוש בין חזית לעורף. "היום ברור שהאש תהיה בכל מקום. תשתיות, תחבורה, אנרגיה, תקשורת – כל אלו יהיו חלק מהמערכה והאויב ינסה להגיע אל כולם".
IHLS – Israel Homeland Security
לדברי ידלין שוררת אי–בהירות בנושא הסמכויות ותחומי האחריות – מי מוסמך לתאם, להורות, לקבוע אסטרטגיה ולשאת בתוצאות. לכן חובה להציב את השאלה אם התפיסה הנוכחית בשרשרת הלוגיסטית מספקת ונותנת מענה לתפיסת הביטחון, ואיך מגשרים ומתאמים בין המערכות הצבאיות והאזרחיות.
אלוף קובי ברק, ראש אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה במטכ"ל), אמר כי חלו שינויים בתפיסת ההפעלה של צה"ל. צה"ל חייב להבטיח את קיום המדינה, אולם היום נלקחת בחשבון קשת של איומים שלא ידענו בעבר, אש קונבנציונלית על העורף, איומי סייבר, איומים תודעתיים ומשפטיים. "אנו חייבים להגיע לידי ניצחון והכרעה במהירות, וההגנה איננה רק על גבולות המדינה אלא גם על העורף".
האלוף ברק סקר את מגמות האויב: משקל רב על פעילות של ירי ממרחק, ירי יותר מדוייק, פגיעה בתשתיות, במרכזי גיוס, בעורקי תחבורה, פגיעה ביכולות לאומיות, פעולה נגד כושר העמידה של הציבור הישראלי ופעילות מלחמתית בכמה זירות ומטווחים גדולים. "רוב שטחי מדינת ישראל מאויימים על ידי רקטות וטילים מדוייקים ועל ידי יכולת להפעילם במהלומה ובמאסה. עלולות להיות מלחמות קטנות, צפויים סוגים שונים של איומים על השרשרת הלוגיסטית, איומי סייבר, איומים על יכולותינו ועל משאבי המשק הישראלי. ברור שהמלחמה באה תהיה על כל המדינה".
ראש אט"ל סקר את תחומי הלוגיסטיקה: אספקה, תחמושת, מזון, רפואה, הובלה, תנועות, הנדסה, בינוי – לוגיסטיקה היא שילוב של כל הגורמים הללו. לצה"ל יש מלאי בשווי של מיליארדי שקלים, בעיקר של תחמושת, חלפים למטוסים, לטנקים ולכלי שיט. איום על תהליך ההעברה של כל אלו למקומותיהם בעת מלחמה עלול לעכב את הלחימה, לעכב גיוס מילואים, ולגרום לפגיעה בתחנות כוח או ברמות המלאי, שהיום דואגים לפזרם ברחבי הארץ. האיום הוא ניתוק השרשרת הלוגיסטית.
"על מנת לסכל איום כזה צריך ראייה לאומית שתאפשר קבלת החלטות בזמן אמת. צריף גוף לאומי שישלוט בתנועות שרשרת הלוגיסטיקה האספקה. היום צה"ל ומשטרת ישראל אחראים לכך, אבל בחירום נזדקק, למשל, לסיוע חברת החשמל, ומישהו יצטרך להחליט היכן מנתקים והיכן אינן מנתקים זרם. נזדקק לסיוע מפעלים לייצור מזון, נשתמש במאגרי הדלק הלאומיים בזמן חירום, ניאלץ לגייס רכב וצמ"ה (ציוד מכני הנדסי). נצטרך להקים חמ"ל לאומי ממוגן לשליטה על המערך העצום הזה".
תא"ל (מיל) מאיר אלרן, חוקר בכיר ב-INSS, הסביר כי "האויב מבין שלא יוכל להילחם בצה"ל וכי החוליה החלשה אצלנו זו החולה האזרחית. צה"ל הוא ארגון מסודר, בעוד שהמערכת האזרחית היא נכה, היא מפוזרת ומפורדת".
אלרן מציע אפליה מתקנת: "הגורם האזרחי חייב להשתנות, לא עושים מה שצריך, עוד לא חטפנו את המכה, ועל כן זה עדיין לא בתודעה כיצד על העורף האזרחי להתארגן לחירום". לדבריו, השילוב בין איום הטילים המונחים לבין איומי הסייבר מאיים ישירות על תשתיות המדינה, ועל כן נדרש איזון בין העולם הצבאי לעולם האזרחי. "סייבר הוא איום יותר גדול מאיום הצבאות הסדירים של האויב", מזהיר אלרן, "ואילו לאיום הכוחות הבלתי–מדינתיים צריך להתייחס ברצינות רבה."
"ממד נוסף היא המחשבה על מה קורה ביום שאחרי. היה ולא הצלחנו, חלילה, למנוע ולהרתיע את האויב, והאויב חדר ומערכות ההרתעה וההגנה לא פעלו – מה עושים אז. מה גורל האזרחים שנפגעו, מה גורל התשתיות הלאומיות, איך מתאוששים מהר ואיך חוזרים במהירות לרציפות תפקודית. לדעתי, לא נעשה די במערכת האזרחית בנושא חזרה מהירה לתפקוד אחרי מה שאנו קוראים 'הפרעה', פעולה מלחמתית".
