הטרור בסיני – איום קיומי על הכלכלה המצרית

הטרור בסיני – איום קיומי על הכלכלה המצרית

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת יצחק גל

הידרדרות מצב הביטחון בסיני פגעה כבר בענף התיירות של דרום סיני, אשר תרם בעבר קרוב לרבע מהכנסות התיירות של מצרים. עליית המדרגה בטרור בסיני, בתקופה האחרונה, הביאה לאיומים ישירים ומיידיים על שתי מערכות כלכליות שחשיבותן לכלכלה המצרית גדולה פי כמה: תשתיות ההפקה וההולכה של נפט וגז, וכן תעלת סואץ ומערכות התחבורה והסחר הבינ"ל שסביבה.

 

Ferries crossing the Suez Canal at Port Said
מעבורות חוצות את תעלת סואץ בפורט סעיד

שתי מערכות אלו המשיכו לפעול באופן תקין לאורך כל התקופה שמאז המהפכה במצרים בראשית 2011. הפעילות התקינה של שתי מערכות אלו איפשרה את המשך התפקוד של המשק המצרי, למרות המשבר התקציבי והפיננסי החמור שמצריים חווה מאז שנת 2011, והשמירה על המשך הפעילות התקינה שלהן היא אינטרס כלכלי עליון של מצרים.

תחום האנרגיה הוא החשוב ביותר. הפעילות הסדירה של שדות הנפט והגז מאפשרת אספקה עצמית של נפט גולמי לבתי הזיקוק של מצריים בשווי כולל של קרוב ל-30 מיליארד דולר לשנה, כתחליף ליבוא נפט. השווי של אספקת הגז העצמית לייצור החשמל ולתעשייה המצרית נאמד ב– 7-8 מיליארד דולר נוספים. התרומה הכוללת של סקטור הנפט והגז למאזן התשלומים המצרי (כולל יצוא גז) מתקרבת כיום ל– 40 מיליארד דולר לשנה. תרומה זו היא שוות ערך ליותר מ– 50 אחוזים מסה"כ יבוא הסחורות והשירותים של מצרים.

 

יתר על כן, הייצור העצמי של נפט וגז מאפשר לממשלה לקיים מערכת של מחירי אנרגיה נמוכים במיוחד, תוך סיבסוד עמוק של מוצרי הדלק העממיים ותעריפי החשמל. ההיקף העצום של הסובסידיות הישירות והעקיפות לאנרגיה, המצטברות לכשליש מסך ההוצאות בתקציב המדינה, הוא כיום האתגר המקרוכלכלי הקשה ביותר של מצרים. אך, מצד שני, מחירי האנרגיה המסובסדים הפכו (לצד המחירים המסובסדים של מוצרי המזון החיוניים) למרכיב בעל חשיבות קיומית במירקם החברתי של מצריים, המאפשר קיום בסיסי לעשרות מיליוני מצרים. גם התוכניות הנידונות במצרים לצמצום הדרגתי של הסובסידיות לאנרגיה, תוך שמירה על האיזונים החברתיים ההכרחיים, מתבססות על היכולת להמשיך ולספק דלק וחשמל מהמקורות העצמיים של מצריים.

IHLS – Israel Homeland Security

Bcp&IT 650x90

התגברות הטרור בסיני מאיימת באופן ישיר ומיידי על מערכות האנרגיה חיוניות הללו. זאת, כיוון שחלק הארי של הנפט והגז מופקים משדות הנמצאים בקרבה מיידית לסיני. יתר על כן, עיקר תפוקת הנפט והגז מגיעה משדות ימיים, אשר מערכות ההפקה וההולכה שלהם רגישות במיוחד לפעולות חבלה.

הטרור המתגבר בסיני מאיים באופן ישיר ומיידי גם על תעלת סואץ, ועל מערכות התחבורה והסחר הבינ"ל המסועפות שהתפתחו סביבה. גם מערכות אלו הן רגישות, ובחודש האחרון היו כבר נסיונות של ארגוני הטרור הג'יהדיסטים הפעולים בסיני לפגע בספינות העוברות בתעלה.

תעלת סואץ, יחד עם המערכות הנלוות הנ"ל, היא כיום ענף היצוא החשוב ביותר של מצריים, לצד ענף התיירות (בשונה מענף הנפט והגז, אשר היה בעבר ענף היצוא החשוב ביותר, אך חשיבותו הגדולה כיום היא בהחלפת יבוא). ההכנסות הישירות של מצרים מדמי המעבר בתעלה היו כ– 5.2 מיליארד דולר בשנת 2011 וכך גם בשנת 2012, עליה של כ– 10 אחוזים בהשוואה לשנת 2010 (שנת הפעילות האחרונה טרם המהפכה). נמל פורט סעיד במוצא הצפוני של התעלה שומר על מעמדו כנמל השני בגודלו בים התיכון (מדידה על פי היקף תנועת המכולות). סה"כ הכנסות היצוא של מצרים מתעלת סואץ, ביחד עם שירותי התחבורה והלוגיסטיקה שסביבה, הגיעו לכ– 9 מיליארד דולר בשנת 2012, בהשוואה למעט פחות מ– 8 מיליארד דולר בשנת 2010.

הנחישות שהצבא המצרי מפגין בחודשים האחרונים בפעילותו ההתקפית מול הטרור בסיני משקפת את משקלו של האיום הנובע ממנו על היציבות הכלכלית והפוליטית של מצרים. החשיבות העצומה של המשך הפעילות הסדירה של מערכות האנרגיה והתחבורה צפויה להביא, בתקופה הקרובה, גם לעליית מדרגה בהיבט ההגנתי. בהקשר זה ניתן לצפות להרחבה ושדרוג מערכות ההגנה על מאות רבות של מתקנים חיוניים, ימיים ויבשתיים, בשני התחומים הללו: בצפון סיני ובעומק המים הטריטוריאליים והכלכליים של מצרים במזרח הים התיכון, לאורכה של תעלת סואץ, בנמל פורט סעיד ובשאר מתקני התחבורה והלוגיסטיקה שסביב התעלה, וכן במפרץ סואץ ובנמלים והמתקנים שלחופיו.

יצחק גל, YGAL Consulting – ייעוץ כלכליאסטרטגי וייעוץ עיסקי בשווקים הערביים