השוק הביטחוני בלוב מושך אליו חברות אמריקאיות

השוק הביטחוני בלוב מושך אליו חברות אמריקאיות

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

ממשלת לוב מעוניינת בציוד צבאי אמריקאי.

American humanitarian aid to Libyan refugees in Tunisia, 2011. The U.S. involvement in the Libyan uprising left a strong impression on the new government. Photo: U.S. Army.
האמריקאים הגישו עזרה הומניטרית ללוב במהלך ההפיכה בשנת 2011, והותירו רושם חזק על הממשלה החדשה. צילום: U.S. Army

לוב הולכת והופכת לשוק מושך במיוחד עבור חברות אמריקאיות, בתור מדינה עשירה במשאבים אבל מוגבלת מבחינת ציוד צבאי. בימים אלה לוב מנסה למשוך אליה חברות אמריקאיות, למרות שמבחינת פוליטיקאים אמריקאים רבים מדובר עדין במדינת אויב.

הקולונל הלובי איברהים אל פורטיה, הנספח הביטחוני של שגרירות לוב בארצות הברית, נאם לאחרונה בכנס כלכלי בוושינגטון ואמר שארצו מאוד מעוניינת לשתף פעולה עם חברות אמריקאיות – בין היתר בגלל התפקיד ששיחקה ארצות הברית בהפלת משטר קדאפי.

"אנו מעוניינים לתת עדיפות ראשונה לחברות אמריקאיות", אמר אל פורטיה. "בשנת 2011 הייתי סגן שר הביטחון, וכבר אז חברות רבות מכל רחבי העולם הגישו הצעות מכרז לממשלת לוב ולמשרד הביטחון. הצטערנו מאוד לראות שלא היו ביניהן חברות אמריקאיות."

כמה חברות, ביחוד אירופאיות, פועלות בצורה אגרסיבית בשוק הלובי. חברות אמריקאיות, לעומת זאת, צריכות להתמודד גם עם חקיקה מורכבת וגם עם הטעם הרע שהשאירו אירועי ה-11 בספטמבר 2012. באותו יום הותקפה הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי וארבעה אנשי שגרירות נהרגו – ביניהם השגריר כריסטופר סטיבנס עצמו.

לפי הדיווח ב Defense News ההזדמנויות העסקיות בלוב עד עכשיו לא היו מרשימות במיוחד. ממשלת לוב שלחה 15 בקשות להשתתפות חברות זרות במכרזים ביטחוניים. בעקבותיהם נחתמה עסקה למכירת 287 רכבי AM General Humvee – מתוכם 24 כבר נשלחו, 30 נוספים יגיעו בסוף החודש, והשאר יסופקו עד סוף שנת 2014. היו גם דיונים בנוגע למטוסי תובלה מדגם C-130 של Lockheed Martin ומסוקי CH-47 של Boeing, ושיחות לגבי ספינות למשמר החופים שבסופו של דבר לא נשאו פרי.

iHLS – Israel Homeland Security

הסיוע הכלכלי שמגישה ארצות הברית ללוב בימים אלה הוא די מוגבל. מדובר במימון צבאי בסכום מיליון דולר ו-15 מיליון דולר מקרן הביטחון העולמי, קרן משותפת למחלקת ההגנה ולמחלקת המדינה.

"אחת השאלות שעלו בקונגרס סביב נושא לוב היא מה היקף הסיוע הצבאי שצריך להגיש למדינה", כך לדברי מארי בת' לונג, מנכ"לית Askrai Defense ובעבר יועצת למזכיר ההגנה. “התחושה היא שאחרי הפלת משטר קדאפי בלוב נותרו משאבים טבעיים בהיקף עצום – גם אנשים מוכשרים, אבל ביחוד גז ונפט – וככל הנראה ארצות הברית תגיש למדינה מעט מאוד סיוע כלכלי".

אחת מהסיבות למכירות הנמוכות היא חשש מצד הממשל למכור ציוד ביטחוני למדינה לא יציבה. ב Defense News כבר היו דיווחים בעבר לגבי אי הסכמה בין מחלקת ההגנה ומחלקת המדינה בנושא.

אבל האווירה במחלקת ההגנה הולכת ומשתנה. “בסופו של דבר בכירי הממסד הביטחוני תומכים בפיתוח הקשרים העסקיים בין לוב לארצות הברית", אמר מקור במחלקת ההגנה. “בקונגרס הדיעות עדין חלוקות, ורוב השוללים מסתמכים על המתקפה בבנגאזי בשנה שעברה. התקרית בבנגאזי שבה ועולה בתגובה להצעות שלנו, למרות שסביר מאוד להניח שמדובר בתחומים אחרים לגמרי".

יתכן מאוד שהמכירות יעלו בקרוב. ארצות הברית עוזרת לאמן 10,000 אנשי כוחות ביטחון לובים, בעלות של 600 מיליון דולר במהלך שמונה שנים. “אנחנו לא מתעלמים מהמספר הרב של אנשי כוחות הביטחון החדשים, ועולות השאלות מה בדיוק יהיה תפקידם, באיזה ציוד ישתמשו ובאילו בסיסים ומתקנים יציבו אותם", הוסיף איש מחלקת ההגנה.

אפשרות סבירה מאוד היא הגנה על הגבולות הארוכים והפרוצים של המדינה. כמעט כל החברות שבאות במגע עם לוב מעלות הצעות בתחום אבטחת גבולות.

אל פורטיה עצמו, איש השגרירות הלובית, אמר שאין לארצו שליטה טובה על הגבולות שלה. “נושא אבטחת הגבולות נמצא במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות הלאומי. הגבולות שלנו מאוד, מאוד ארוכים – ופרוצים לגמרי", אמר.