הנשק הכימי בסוריה – האם השמדתו אכן אפשרית?

הנשק הכימי בסוריה – האם השמדתו אכן אפשרית?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

BESA banner

מאת אל"מ (במיל') ד"ר דני שוהם

CBRNE drill. Illustration Photo: IDF
תרגיל אב"ך. צילום אילוסטרציה: דובר צה"ל

אם סוריה תפורק לחלוטין מנשק בהתאם לאמנת הנשק הכימי, באופן תיאורטי הדבר יביא לאובדן כל מאגר הכימיקלים שלה, ראשי הנפץ שנועדו לשאת אותם וכל מתקני הייצור והפיתוח – בנוסף לחומרים ביולוגיים רעילים שככל הנראה נמצאים ברשותה ושאותם אמנת הנשק הכימי מכסה באופן חלקי בלבד. במצב כזה, וכל עוד סוריה נותרת ללא יכולת גרעינית, החלופה האסטרטגית המבצעית היחידה שתוותר בידה הם טילים בליסטיים עם ראשי נפץ קונבנציונליים או ביולוגיים.

אלה השיקולים שעומדים בפני אסד כשהוא בא להחליט באיזו מידה ארצו תענה לדרישות האמנה לנשק הכימי. במילים אחרים, עד כמה יתאמצו הסורים כדי לשמר, במקום להקריב, חלקים מהיכולת הכימית שלהם? יש להדגיש שהשאלה היא "עד כמה יתאמצו" ולא "האם יתאמצו". הרוסים והאיראנים עשויים להשפיע על תהליך החלטת הקבלות של אסד במובן הזה. ראשית, שניהם יסתירו לחלוטין כל עדות לעזרה שהגישו לתוכנית הנשק הכימי הסורית כשזו תעבור לשליטה ה CWC (ארגון אמנת הנשק הכימי). שנית, הם – ובמיוחד איראן עלולים לעזור לאסד לשמור על חלק מיכולות הנשק הכימי שלו. עזרה כזו עלולה אף לכלול העברה חשאית של נשק כימי לאיראן, ואולי אף לרוסיה, במיוחד של רכיבים שסיפקו שתי המדינות לסוריה.

iHLS – Israel Homeland Security

מעבר למעורבות של רוסיה ואיראן, הפירוק של סוריה מנשק כימי הלכה ומעשה יהיה פרויקט מורכב מאוד. חלקים נכבדים של מאגרי הנשק הכימי כבר הועברו למקומות אחרים, חלקם למקומות לא ידועים. העברת הנשק הכימי ככל הנראה נמשכת כל העת. המיקום של כ-1,000-1,500 טונות של נשק כימי לא ידוע, וסביב הנושא הזה ייערך ככל הנראה עימות חריף בין כוחות ביון וביון נגדי. ואפילו אם כוונות שני הצדדים יהיו טובות ואף אחד מהם לא ינסה להערים על השני, לוח הזמנים של הפרויקט נראה צפוף מדי. מאגרי הנשק הכימי של סוריה עצומים מדי, המתקנים השונים מרובים ומגוונים מדי. רק הרישום המסודר לבדו של כל המערך הכימי הוא משימה מורכבת מאוד, והסיכויים שהדבר יתבצע ללא ניסיונות הונאה הם קלושים. ישנה גם אפשרות סבירה למדי שנשקים כימיים וביולוגיים מעיראק נוספו למאגרים הסוריים, מה שמסבך את המצב באופן משמעותי. אם סוריה אכן תפורק לבסוף מהנשק הכימי, עדיין תישאר האפשרות הביולוגית – וסביר מאוד להניח שהסורים ימשיכו לפתח את התחום הזה.

המאמר פורסם לראשונה על ידי מרכז בגיןסאדאת למחקרים אסטרטגיים (BESA Center for Strategic Studies) באוניברסיטת בר אילן.

לקריאת המאמר המלא (באנגלית) – לחצו כאן

אל"מ (במיל') ד"ר דני שוהם הוא מיקרוביולוג וחוקר בכיר במרכז בגיןסאדאת למחקרים אסטרטגיים.

BESA banner