איראן – פצצה במרתף
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מאת עמי דור–און
נשיא איראן החדש חסן רוחאני מתעתע בהנהגת המערב בשעה שהוא מצהיר בראיונות לתקשורת העולמית כי איראן לעולם לא תפתח נשק
גרעיני וכי בשום נסיבות לא תחתור לייצור נשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני. יחד עם זאת הוא אינו מסתיר את מטרתו האסטרטגית לפתח יכולת גרעינית "לצרכי שלום" בלבד. עד כדי כך נקלט המסר המרגיע הזה עד שאפילו הנשיא אובאמה, בתמימותו כי רבה, נסחף להאמין כי רוח חדשה של פיוס והתמתנות נושבת בחצרות השלטון האסלאמי פונדמנטליסטי בטהרן. למרבה הצער שוכח נשיא ארה"ב שתי עובדות יסוד חמורות. האחת – לא רוחאני הוא "פוסק הדור" באיראן. האיש הקובע באמת אם תמשיך איראן להתקדם בנתיב המוביל לייצור נשק גרעיני הוא המנהיג הרוחני עלי חמינאי, שמדיניותו לקידום תכנית צבאית גרעינית לא השתנתה. השנייה – איראן היא המנוע הפיננסי תומך הטרור העולמי. ובהקשר זה אין להוציא מכלל אפשרות כי איראן גרעינית תעביר נשק להשמדה המונית לידי ארגוני טרור שונים, כמו אל קעידה, כדי שהם יעשו את המלאכה בשמה וישמידו אזרחים אמריקאים רבים ככל האפשר בכל מקום אפשרי על פני הגלובוס כדי להבהיר לעולם לאן חותרת איראן. ניתן להמשיל את רוחאני לאריה טורף בעור של כבש וסיף בידו. וכפי שאי אפשר לשנות את טבעו של הטורף כך לא ניתן להאמין להצהרותיו המתונות.
דוגמא טובה לתהליך העובר עכשיו על התדמית של איראן ניתן ללמוד מן ההיסטוריה הלא רחוקה בהתנהגותה של מדינה אחרת – צפון קוריאה. כאשר דובר על סכנות ההתגרענות של הדיקטטורה הקומוניסטית הזו נפתחו שיחות אין סופיות עם המערב והובטחו הבטחות סרק נושאות מסרים של "רצון טוב" ופיוס. ואז, יום אחד, ללא כל אזהרה מוקדמת, נדהם העולם לשמוע קול רעם עז כאשר צפון קוריאה ביצעה ניסוי גרעיני.
העולם המערבי משוכנע שאיראן עדיין איננה חברה במועדון המעצמות הגרעיניות. אבל המסר של "גרעין לצרכי שלום ולייצור אנרגיה חשמלית" שהיא מעבירה – הינו ניסיון להונות את העולם, כולל ישראל. כדי לחשוף את השקר הגס הזה ראוי לישראל לחזור אל דברים שהשמיע כבר לפני שנים מדען הגרעין פרופ' ארנסט דוד ברגמן, מי שהיה היו"ר הראשון של הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית. בראיון ב"מעריב" אמר ברגמן את הדברים החד משמעיים הבאים: "אין שתי אנרגיות גרעיניות. על ידי פיתוח אנרגיה אטומית לצרכי שלום מגיעים ממילא לאופציה גרעינית". במלים בלתי מכובסות פירוש "האופציה" הזו הוא נשק גרעיני.
על פי המידע המצוי בידי צוותי המעקב של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית איראן הגיעה אל השלב אשר בפי המומחים קרוי "פצצה במרתף" (Bomb in the Basement), כלומר – השלב הקרוב ביותר לניסוי גרעיני שבו כל האלמנטים הדרושים לייצור נשק גרעיני כבר קיימים, אבל עדיין "החבילה" לא נארזה. כל מה שנותר לעשות כדי להגיע לנשק גרעיני הוא לנעול את הברגים האחרונים, להוציא את הפצצה מן המרתף ולהציב אותה על מפתן הדלת.
iHLS – Israel Homeland Security
תרחישי האימה הנובעים מן ההכרה בעובדה כי מבחינת איראן אכן מדובר ב"פצצה במרתף" מוסברים ומנותחים בספר "האופציה הגרעינית האיראנית" שיצא לאור בסוף 2004 והוא מתאר את "המרוץ האיראני אל פצצת האטום הראשונה שלה". מחבר הספר, החוקר אל וונטר (Al Venter), קובע כי ישראל היא המדינה הראשונה הנתונה בסכנה מיידית כאשר תהיה בידי איראן פצצת אטום.
"מנקודת הראות של ישראל", כותב וונטר, "פצצת אטום איראנית משולה ל'חרב דמוקלס' התלויה, באורח מאיים ביותר, מעל ראשה של מדינת היהודים. במצב בלתי נסבל שכזה כזה תיאלץ ישראל לשקול בכובד ראש התקפת–מנע אווירית על אתרי הגרעין האיראניים". ומוסיף ונטר במידה רבה של ריאלפוליטיק את הדברים המפוכחים הבאים: "במשך שנים לא מעטות העריכה צמרת השלטון הישראלית כי ארה"ב תספק לישראל מטריית הגנה גרעינית. אך האם תוכל ישראל באמת לסמוך באורח מוחלט על הגנה–הרתעתית מן הסוג הזה?". כאן מציג וונטר תסריט אימים מחריד ושואל כך: "אם במהלומת אטום איראנית ייהרגו 300 אלף ישראלים, האם נשיא אמריקאי כלשהו – ויהיה מי שיהיה – יהיה מוכן, בתגובה, להורות על שיגור פצצות אטום אמריקאיות לעבר איראן ולגרום למותם של מאות אלפי אזרחים איראנים ואולי יותר, שכלל אינם מהווים איום על ארה"ב? במדינה שבה עדיין מתקיים דיון ציבורי בשאלה האם הייתה הצדקה להטיל פצצת אטום על הירושימה בתום מלחמת העולם השנייה, כלל לא ברור אם מטריית ההגנה האמריקאית מן הסוג המובטח לישראל בכלל תהייה קיימת ביום סגריר". ומסכם נטר: "כיוון שישראל אינה יכולה לסמוך על נסים בשעה שקיומה מוטל בספק ברור שהיא תגן על אזרחיה ועל עצמה בהתאם ליכולותיה היא".
***
מאז ומתמיד הכריזו מנהיגי ישראל כי המדינה היהודית לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון. אך האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לסכן את חייהם של מאות אלפים מאזרחיה ולבחור רק באופציה של מהלומת "המכה השנייה" על התקפת פתע גרעינית מצד איראן? ברור לחלוטין כי התשובה לשאלה זו שלילית. כדי למנוע סכנה של שואה שנייה לעם היהודי תחת מתקפה איראנית, סביר מאד להניח שהנהגת ישראל עושה ככל שביכולתה להכין את כל "האופציות" – יבשתית, אווירית וימית – כדי לסכל את האיום המרחף מעל ראשה וזאת עוד בטרם עברה איראן מהשלב של "פצצה במרתף" אל השלב שבו יש בידיה נשק גרעיני מבצעי ואמצעים להנחית אותו במתקפה קטלנית אל ליבו של גוש דן.
