יצואניות הציוד הביטחוני הישראליות עומדות בפני תקופה לא קלה
This post is also available in: 
English (אנגלית)
השינויים הצפויים ביצוא הביטחוני האמריקאי מעמיד את התעשיות הביטחוניות בישראל במצב קשה. "התעשיות הישראליות לא מאוחדות ובקרוב יאלצו להתמודד עם כמה בעיות קשות מאוד", כך לדברי מקור מהתעשייה ל iHLS.
לאחר שנכנסו לתוקפן המגבלות החדשות שהטילו בארצות הברית על הוצאות הממשל, בכירים בממסד הביטחוני האמריקאי שואפים להגדיל את היצוא שלהם ולהביא אותו לרמות חדשות. על פי הדיווח ב Aviation Week האמריקאים כבר לא מוכנים להסתפק במכירות ישירות ממדינה למדינה, ומחפשים אחרי מאגדים (consortia) של לקוחות זרים חדשים.
"מערכות נשק מודרניות הולכות ומתייקרות, וקשה יותר כלכלית לפתח אותן לאורך זמן – לא רק לנו, לכולם", כך לדברי בכיר בסוכנות DSCA האמריקאית. לדבריו על ארצות הברית לחפש אחר דרכים לפזר את עלויות הפיתוח והרכש על פני מספר גדול יותר של מדינות.
הדוגמה הבולטת ביותר, נכון לעכשיו, לפעולה כזו של מאגד לקוחות היא מטוס ה JSF של לוקהיד מרטין (Joint Strike Fighter), יוזמה משותפת לתשע מדינות. מאגדים שיהיו מעוניינים במערכות נשק מתקדמות ברמה הזאת יהיו מאוד, מאוד נדירים, כך לדברי בכיר ה DSCA בכנס ComDef 2013. עם זאת, ישנן מאות מדינות מתפתחות, ויתכן שטכנולוגיות פשוטות וזולות יחסית ימשכו יותר קבוצות רוכשים מאפריקה, דרום אמריקה וחלקים מאסיה.
iHLS – Israel Homeland Security
ב DSCA מעוניינים כעת לגבש חוזים חדשים (LOA – Letters of Offer and Accepance) מול קבוצת מדינות, בניגוד לחוזים הקיימים כעת שנחתמים עם כל מדינה בנפרד. ב DSCA מעוניינים לגבש מסמך רכש שעליו יוכלו לחתום כמה מדינות, כשכולן ביחד רוכשות אמצעי ביטחוני כלשהו שאותו לא יכלו להרשות לעצמן בנפרד.
דוגמא נוספת שבאה לאחר ה JSF, ואף הצליחה יותר, היא שלושה מטוסי Boeing C-17 Globemaster III שנרכשו במשותף על ידי ברית נאט"ו. שלושת המטוסים, שבסיס הבית שלהם נמצא בהונגריה, הפכו לחיוניים עבור 10 המדינות שמפעילות אותם – ביחוד אלו שהוציאו לאחרונה את הכוחות שלהן מאפגניסטן.
היידי גרנט, בכירה בחיל האוויר האמריקאי, אמרה שבחיל מעוניינים לגבש מאגד תדלוק אווירי, בדומה לשותפות C-17 של נאט"ו. לדבריה בחיל האוויר ריכזו בינתיים רשימה של 15 מערכות ונשקים שהם הפופולריים ביותר, ונרכשים נכון לעכשיו על ידי מדינות בחוזים ישירים. האמריקאים מנסים לקדם עסקאות משותפות עם אותן המדינות, וזאת במקום לפתוח בעסקה נפרדת מול כל מדינה גם כשמדובר באותם המוצרים.
