ספינת אוויר עצומה ממריאה שוב בשמי קליפורניה

This post is also available in: English (אנגלית)

יומיים לאחר שקיבלה את כל האישורים ממינהל התעופה האמריקאי (FAA), חברת Aeros Corp. החלה לבחון את ספינת האוויר Aeroscraft. הטיסות הראשוניות עדיין נעשות כשכלי הטיס מחובר לקרקע בעזרת כבלים, לצרכי בטיחות. טיסות מלאות יערכו ככל הנראה תוך מספר שבועות, כך לפי הדיווח של פרנסיס גוברס (Francis Govers) ב Gizmag.

גודלו של האבטיפוס של ה Aeroscraft הוא כמחצית מהגודל של כלי הטיס הסופי – אורכו כ-80 מ' ורוחבו כ-30 מ'. כלי הטיס המלא אמור להיות באורך של כ-120 מ', ויוכל לשאת משקל של כ-66 טון. על האבטיפוס מורכבים שלושה מנועים שנעים על ציר – שניים בצדדים ואחד מאחור. המנועים משמשים גם להמראה אנכית וגם לתנועה אופקית במהלך הטיסה, המנוע האחורי מאפשר לשלוט בכלי הטיס במהירויות נמוכות על ידי הזזת זנב כלי הטיס. בנוסף, שני זוגות משטחי בקרה דמויי כנפיים הוצמדו לחזית ולאחורי ספינת האוויר – ובהם יעשה שימוש במהירויות גבוהות יחסית (מעל 30 קמ"ש).

iHLS – Israel Homeland Security

מדובר בספינת אוויר קשיחה, מהסוג שלא נעשה בו שימוש מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת. ספינת אוויר כזו נתמכת על ידי שלד חיצוני ששומר על צורת כלי הטיס ללא קשר לכמות ההליום שבתוכה. כשמעלים מטען כבד אל תוך ספינת האוויר הליום דחוס משתחרר ממיכלי האחסון שלו וממלא את מיכלי הציפה של הספינה, באופן דומה לדרך שבה משתמשים באוויר בצוללות. בחברה מכנים את השיטה "בקרת כבדות סטטית" (COSH – Control of Static Heaviness).

מדוע מחזירים ספינת אוויר כזו לשימוש דווקא עכשיו? כלי טיס כאלה יכולים לשאת כבד ובגודל חריג למקומות מרוחקים, וזאת ללא צורך בשדה תעופה. קהילות במקומות כמו אלסקה, צפון קנדה, אפריקה והערבות האוסטרליות הן עשירות במשאבים אבל חסרות תשתיות מתאימות. חזון החברה הוא להביא למהפכה בתחומי המשלוח אל מקומות כאלו.

ספינת האוויר נמצאת בפיתוח מאז שנת 2006, וממשלת ארצות הברית השקיעה בפרויקט כ-35 מיליון דולר. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א השתתפה גם היא בפרויקט ואנשיה תרמו מניסיונם בתחומי האווירונאוטיקה ומערכות הבקרה.

מקור: Defense Update