This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

10916596_sאתר חדשות בנושאי משפט וחקיקה, שעוסק בעיקר בדיני עולם הטכנולוגיה, עומד להסגר על רקע החששות של המייסדת שלו מאובדן פרטיות מוחלט דרך הרשת.

פמלה ג'ונס, המייסדת של האתר Groklaw, כתבה שאינה יכולה עוד לתחזק את האתר, ולפי הדיווח ב Huff Post Tech מצפה מהקהילה לדווח במידה וסוכני ממשל אמריקאים קיבלו גישה לשיחות האישיות שהיא מנהלת. ג'ונס כתבה שככל הידוע לה אם שולחים דואר אלקטרוני אל יעד שנמצא מחוץ לארצות הברית או מקבלים דואר מיעד כזה, סוכני ממשל ידאגו לעבור עליו. במידה והמסר מוצפן הם ישמרו עליו לחמש שנים, בתקווה שהטכנולוגיה תתקדם והם יצליחו בסופו של דבר לפרוץ את ההצפנה – ללא ידיעת המשתמש ובניגוד לרצונו. היא הוסיפה שהגולשים באתר מגיעים מכל העולם. לדבריה היא לא אדם פוליטי, מבחירה אישית, אבל עד כמה שידוע לה היא עושה כרגע את המעשה הנכון.

Groklaw הוא האתר האחרון בשורה של אתרים שנסגרו על רקע חששות מכך שמעקב של הממשלה יפגע בעסקיהם. Lavabit ו Silent Circle, למשל, הם שני שירותי דואר אלקטרוני מוצפן שנסגרו לפני שבועיים. בשני המקרים מנהלי האתרים היו מודאגים מכך שאינם יכולים עוד להבטיח את הפרטיות של המשתמשים, לאחר שאדוארד סנואודן חשף בחודש מאי את תוכנית הריגול רחבת ההיקף של הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית (NSA). ג'ונס התייחסה לסגירת Lavabit, שהיה ככל הנראה חשבון הדואר האלקטרוני המועדף על סנואודן, כאירוע שדחף אותה להגיע להחלטה שלה.

i-hls.com/he

האתר Groklaw ביסס את מעמדו כמקום שאליו ניגשים להתייעץ בנושאי משפט בתחום הטכנולוגיה, כולל מקרים מסובכים ומפורסמים כמו התביעה של האיחוד האירופי נגד מיקרוסופט וקרבות הפטנטים בין אפל וסמסונג. האתר הסתמך על קוראיו, שניתחו לעומק מקרים שונים, וזכה לתשואות מלשכת עורכי הדין האמריקאית, Electronic Frontier Foundation וחברת גוגל.

ג'ונס הבטיחה כבר בעבר לסגור את האתר, לאחר שמאבק משפטי שאחריו עקבה – סביב תוכנה של לינוקס – הגיע לסיומו בשנת 2011. לבסוף החליטה בכל זאת לפתוח את האתר שוב עם עורך חדש, והמשיכה לכתוב עבורו מאמרים.

במאמר האחרון שלה לפני הסגירה ג'ונס השוויתה בין המעקב הממשלתי לפריצה אל הדירה הישנה שלה בניו יורק. המאמר היה אישי מאוד, ויוצא דופן עבור אישה ששומרת בקנאות על הפרטיות שלה – בדרך כלל העדיפה אפילו להזדהות בכינוי פי.ג'יי ולא בשמה האמיתי. עוד בעשור הקודם אמרה שאם הנסיבות היו אחרות והאתר שלה לא היה זוכה לכל כך הרבה חשיפה היא היתה מעדיפה להשאר עם אותו הכינוי ולשמור על האנונימיות שלה.

אותה העדפה לפרטיות הביאה את העורכת, שבילתה את רוב זמנה בעשר השנים האחרונה בבניית האתר שלה, להגביל את הנוכחות שלה ברשת למינימום האפשרי. לדבריה אם כולם ינטשו לחלוטין את הרשת כלכלת העולם תתמוטט, והיא לא באמת רוצה בזה – אבל מבחינתה אין יותר אינטרנט.