מזרח תיכון חדש ומסוכן מאוד
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מחקר של מכון האדסון האמריקאי קובע: אסור לאפשר למדינה אסלאמית, כמו איראן, להיות בעלת יכולת גרעינית, כי אם אכן יתרחש תסריט כזה יהפוך המזה"ת לאזור רב–גרעיני והעולם כולו ייקלע לסיפור שעלול להסתיים לא בטוב אלא ברע. ואולי אף ברע ביותר.
מאת עמי דור–און
שני תאגידי מחקר חשובים ביותר העוסקים בניסיון לחזות את העתיד הגרעיני של העולם תחת אימת "הפטרייה האטומית" פועלים בארה"ב מאז המלחמה הקרה הבין–מעצמתית – מכון "ראנד" (RAND) ומכון "האדסון" (Hudson). הרוח החייה והחוקר המרכזי בשני גורמי ההערכה האלה היה מדען–פילוסוף גרעיני בשם הרמן קאהן שהחל את הקריירה שלו כמנתח מערכות ואסטרטג צבאי ביחידה במסגרת תאגיד "ראנד" שתפקידה היה לחקור את ההשלכות האפשריות של מלחמה גרעינית עולמית. תחילה היה התאגיד אגף צדדי של צבא ארה"ב אך לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי הבינו מנהיגי ארה"ב את הפוטנציאל העצום הטמון בעוצמה הגרעינית והפכו את "ראנד" ל"מאגר מוחות גאוניים" שהוקצו לו משאבים בלתי מוגבלים ושתפקידו היה לעצב ולנהל את מדיניות ההגנה האמריקאית. המשימה שהוטלה על גאוני "ראנד" הייתה מוזרה מלכתחילה : לחשוב על מה שאין להעלות על הדעת (Thinking about the unthinkable).
בשנת 1961 עזב קאהן את RAND והקים את "מכון האדסון" מוסד שמגדיר את ייעודו כ"קורא תיגר על חשיבה קונבנציונלית ומסייע בניהול שינויים לקראת העתיד באמצעות מחקרים בין–תחומיים בסוגיות של הגנה, יחסים בין–לאומיים, כלכלה, תרבות. מדע, טכנולוגיה וחוק." במסגרת זו נערכים מחקרים וסימפוזיונים מדעיים כמעט בכל נושא של הקיום האנושי. בשנים האחרונות, בעקבות מרוץ החימוש הגרעיני של איראן, הפכה גם מערכת היחסים הגרעינית בין איראן לישראל לחלק חשוב מן הנושאים שאת משמעותם האסטרטגית המזרח תיכונית והעולמית בוחנים חוקרי המכון.
אחד המחקרים המעניינים האלה התפרסם לא מכבר בכותרת המתייחסת אל גירעון איראן כעובדה מוגמרת: "איך ייראה העולם כאשר איראן תהפוך למעצמה גרעינית ועם אילו בעיות אסטרטגיות ייאלץ העולם להתמודד? האם מצב חדש כזה יהיה תחילתו של תהליך שיוביל את כל מדינות המזרח התיכון לפתח או לרכוש נשק גרעיני וכל המזה"ת יהפוך לרב–גרעיני (a poly-nuclear Middle East – PNME).”
מסקנת המחקר נראית פשוטה אך היא טומנת בחובה איומים מרחיקי לכת. המחקר קובע: משמעות ההליך של מזרח תיכון רב–גרעיני תהיה שאם איראן תשיג נשק גרעיני, ירצו מדינות נוספות במזרח התיכון להשיג נשק כזה. וככל שיגדל מספר המדינות בעלות יכולת גרעינית כך יגברו הסיכונים להתלקחות אזורית.
במסגרת סקירת ההיסטוריה של התפשטות הנשק הגרעיני בעולם מוצגים במחקר הנתונים הבאים: בשנת 1961 היו בעולם 6 מדינות בעלות יכולת גרעינית. 4 במערב ו-2 במזרח. כיום קיימות 8 מדינות שיש להן נשק גרעיני : ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין, פקיסטן והודו. מדינה נוספת שביצעה ניסוי גרעיני היא צפון קוריאה. על פי ההערכות המבוססות של מקורות מודיעין בעולם גם לישראל יש נשק גרעיני. תופעה יוצא דופן במועדון הגרעיני הזה היא דרום אפריקה, שהיה בבעלותה נשק גרעיני אך היא השמידה אותו ומאז לא עסקה בפיתוח יכולת גרעינית. דרום אפריקה הייתה דוגמא יוצאת דופן אך בפועל הרצון של מדינות שונות להשיג יכולת גרעינית מתפשט בעולם בקצב מהיר ביותר. על פי נתוני המחקר מצויות כיום בעולם 21 מדינות שהן בעלות פוטנציאל לפיתוח נשק גרעיני, שהידועות שבהן הו איראן וסוריה. מתוך נתונים אלה ברור, לדעת המחקר, כי כל שיהיו יותר "שחקני אטום" על המגרש הגרעיני, כך יגדלו הסיכויים להתפרצותה של "מגיפה אטומית" שיכולה להתפתח מתוך טעות, משגה בהערכת נסיבות פוליטיות, אי הבנות תקשורתיות, או הערכת–חסר לגבי יכולת ההרתעה הגרעינית, וכל אלה יגבירו עד מאוד את הסיכונים ויפגעו ביכולת לשמור על מאזן של שלום אזורי.
מסקנה נוספת של המחקר קובעת כך: אין סיבה סבירה להניח שהמזרח התיכון דווקא יהיה עמיד בפני מצב של "התמוטטות ההרתעה" יותר מאשר כל מקום אחר בעולם. מזרח תיכון רב–גרעיני יהיה יציב הרבה פחות והרבה יותר מסוכן מאשר המזרח התיכון במצבו הנוכחי. מזרח תיכון רב–גרעיני יהיה בעל פוטנציאל גבוה של הזדמנויות שואתיות. כי ככל שתרבינה הידיים הבוחשות בקלחת של הנשק הגרעיני כך יהיה קשה יותר לשלוט בהן, גם מן הטעם שיתרבו האפשרויות של היווצרות קואליציות גרעיניות כנגד אויבים פוטנציאליים, כמו ישראל, למשל, או גם מדינות אחרות שביניהן פעורים תהומות של אמונות דתיות שונות ומנוגדות, כמו סונים ושיעים או חילונים ומוסלמים פנאטים כמו במצרים, למשל.
ברור לחלוטין, לדעת המחקר, כי המזרח התיכון כיום הינו אזור בלתי יציב בעיקר נוכח תופעות מה שמכונה "האביב הערבי" שהוביל למהפכות, קרבות עקובי דם, מהומות וחוסר יציבות שלטונית. מן הטעם הזה חשוב להבין, נטען במחקר, כי אסור יהיה לאפשר למדינה אסלאמית, כמו איראן, להיות בעלת יכולת גרעינית. כי אם אכן יתרחש תסריט האימים הזה של הפיכת המזרח התיכון לאזור רב–גרעיני העולם כולו ייקלע לסיפור שעלול להסתיים לא בטוב אלא ברע. ואולי אף ברע ביותר.
חוסר היציבות במזרח התיכון המתפתח כלהבה בשדה קוצים עלול להוביל את העולם למחוזות שאין לאיש חפץ להגיע אליהם. גם תקיפת אתרי הגרעין באיראן, אף אם תיעשה על ידי ארה"ב לבדה , על ידי ישראל בעצמה, או בשיתוף פעולה, תחת הכותרת "הגנה על ישראל" או "מתקפת מנע", עלולה אולי להביא להצלחה צבאית מקומית אך באותה מידה היא גם מסוגלת ללבות מלחמה אזורית שאין לדעת אם תסתיים במזמורי ניצחון או בקטסטרופה בלתי נשלטת.
במצב הדברים הנוכחי – מסכם המחקר – איש אינו יכול לחזות במידת סבירות נאותה איזה מין מזרח תיכון חדש יוצג בפני העולם. בכל מקרה סביר מאוד להניח כי זה יהיה מזרח תיכון חדש ומסוכן. מסוכן מאוד. יש אופציות רבות להעריך איך ניתן להתמודד היום עם מצב מן הסוג הזה אבל חשוב יותר לחשוב ולתכנן איך אפשר יהיה להתמודד עם המצב המסוכן שיביא אתו המחר. ובעיקר: באיזה דרכים ואמצעים ניתן למנוע את התממשות התחזית האפוקליפטית של מזרח תיכון רב–גרעיני.
