פיתוח ישראלי חדש – צוללת חכמה

פיתוח ישראלי חדש – צוללת חכמה

Hydro-Camel Frame

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

Hydro-Camel Frame
Hydro-Camel Frame

צוות סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתח צוללת חכמה בשם Hydro Camel, גמל הים, הראשונה מסוגה בישראל. בניגוד לצוללות בלתי מאויישות אחרות גמל הים מתוכנן לפעול באופן עצמאי, ללא מעורבות אנושית וללא צורך בחיבור לכבלי תקשורת. 

חלק מהסטודנטים החברים בצוות הפיתוח משתתפים בתחרות הצוללות הרובוטיות שתיערך השבוע בסן דייגו (RoboSub Competition), בחסות הצי האמריקאי והתאחדות הכלים הבלתי מאויישים הבינלאומית (AUVSI). השנה משתתפים בתחרות 36 צוותים לאומיים ממדינות שונות, בנוסף לצוותים מאוניברסיטאות ובתי ספר תיכון מרחבי העולם.

i-HLS Israel Homeland Security

פרופסור הוגו גוטרמן, ראש המעבדה לרובוטיקה אוטונומית באוניברסיטת בן גוריון, אומר שיש צורך בצוללת עצמאית בעלת מערכת ניווט חכמה, שיכולה לתכנן מהלכים, להמנע ממכשולים ולקבל החלטות ברמה אנושית. גיא קגן, אחד מהסטודנטים מצוות הפיתוח שיצא להשתתף בתחרות, אמר שאחריה התוכנית היא להמשיך ולפתח את הצוללת, ולהעמיד את ישראל בחזית תחום פיתוח כלי השיט האוטונומיים.

A SolidWorks model of the 2013 HydroCamel vehicle
A SolidWorks model of the 2013 HydroCamel vehicle

גוף הצוללת עשוי סיבי פחמן וצורתו גלילית, אורכו כמטר וחצי ומשקלו כארבעים קילוגרמים. הצוללת מחולקת לחמישה תאים עיקריים: ארבעת התאים הצדדיים מלאים מים וכוללים מדחפים, זרוע רובוטית, טילי טורפדו, סוללות ומצלמות, והתא המרכזי כולל את מערכות המחשוב והאלקטרוניקה.

צוללות המופעלות מרחוק ממלאות היום תפקידים חשובים, ביניהם בדיקות תקינות לצינורות תת ימיים, מיפוי שדות מוקשים תת ימיים, הנחת כבלי תקשורת וחיפוש אחרי ספינות שקועות. השימוש בצוללות תלוי במפעילים האנושיים שלהן ומוגבל על ידי החיבור של כלי השיט לכבלי תקשורת. בוריס ברגינסקי, סטודנט נוסף מצוות הפיתוח, אומר שבאוניברסיטת בן גוריון מפתחים כעת כלי שיט אוטונומיים שיביאו למהפכה בתחום.

AUS&R 650x90b