השפעת התפתחות טכנולוגיית הלוחמה הקיברנטית על שינויים בבניין הכוח בישראל
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מאת גיל ברעם
התוכנית ללוחמת סייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי
בעשור האחרון חלו ההתפתחויות מהירות בתחומי המחשוב וטכנולוגיות המידע, שהובילו לשינויים מרחיקי לכת כמעט בכל תחומי החיים, ביניהם גם בתחום הצבאי־ביטחוני. בתחום זה התרחשו שינויים רבים במאפייני הלחימה ובבניין הכוח של צבאות, בין היתר בשל התפתחויות שחלו בדפוסי המחשבה האסטרטגית ובגיבוש הדוקטרינות הצבאיות שהותאמו למציאות המשתנה. ניסיונות שנעשו לבחון את השלכות המעבר לעידן המידע על העיסוק הביטחוני הובילו בשנות התשעים של המאה ה־ 20 להתפתחותו של רעיון "המהפכה בעניינים צבאיים". הרעיון נולד בעקבות ההמצאות הטכנולוגיות החדישות, שהובילו לעליית מדרגה בזמינות המודיעין ובאיכותו, בקצב זרימת המידע וביכולות הדיוק של כלי הנשק. בשנים הבאות, ובייחוד עם הכניסה למאה ה- 21, התפתחו טכנולוגיות מתקדמות בתחום הלוחמה הקיברנטית, שהובילו לשינוי איכותי במאפייני שדה הקרב ובדפוסי פעילותם של הצבאות המודרניים.
הטכנולוגיה הקיברנטית המשמשת לצורכי לחימה משפיעה על דפוסי הלחימה כך שמדינה המחזיקה בה נהנית מעליונות בשדה הקרב, ממודיעין איכותי ומקיף, מיכולת תקיפה מדויקת ומהירה, מיכולות הגנה על תשתיות קריטיות, מיכולות שליטה ובקרה גבוהות ועוד. יכולות אלה תורמות לעוצמתה של המדינה ומחזקות את ביטחונה הלאומי. טכנולוגיית הלוחמה הקיברנטית טומנת בחובה פוטנציאל ליתרונות עצומים, לצד סיכונים חדשים ובלתי־מוכרים. לאור חדשנותו הרבה של תחום זה, הבנת טיבו והשלכותיו עודם מצויים בראשית הדרך.
בשנים האחרונות הגבירו מדינות רבות, ובראשן ארצות־הברית וישראל, את קצב פעילותן בזירה הקיברנטית. פעילות זו מהווה עבורן מקור עוצמה, אך גם חושפת את "הבטן הרכה". זאת משום שהתשתיות החיוניות לתפקודה של כל מדינה הפכו תלויות במחשבים. אופן ההתמודדות הרצוי עם האיום הנשקף כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיית הלוחמה הקיברנטית הוא תחום עיסוק מרכזי שעמו מתמודדת מדינת ישראל בשנים האחרונות.
האינטרס הלאומי של ישראל מתרכז בשמירה על ביטחונה מפני אלה המעוניינים לפגוע בה ומערערים על עצם קיומה. אינטרס זה, וכן מיקומה הגיאו־פוליטי של ישראל, מחייבים אותה ליצור עליונות בתחום הקיברנטי כחלק בלתי־נפרד מיכולתה להגן על עצמה מפני פגיעות קונוונציונליות וקיברנטיות, וכיכולת התקפית הרתעתית בזירת המזרח התיכון ומעבר לו.
גיל ברעם היא תלמידה לתואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, עמיתת מחקר בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון.
פורסם בירחון צבא ואסטרטגיה, כרך 5 גיליון 1, אפריל 2013
