This post is also available in:
English (אנגלית)
אחת משיטות המעקב הנפוצות ביותר של רשויות אכיפת החוק היא שימוש בקוראי לוחות זיהוי אוטומטיים. המכשירים מותקנים על ניידות משטרה או מוצבים על גשרים להולכי רגל וכדומה, מצלמים כל מכונית חולפת ורושמים את מספר לוחית הזיהוי שלה, זמן הצילום והמקום. במקור הרשויות הצליבו את המידע מול רשימות של מכוניות גנובות או חשודות, אך לאחרונה נחשף בבלוג של ארגון זכויות האזרחACLU כי פרטיהם של מיליוני אמריקאים חפים מפשע נשמרו במאגרי מידע ענקיים במשך חודשים או אפילו שנים.
i-HLS Israel Homeland Security
על פי דיווח של HLS News הארגון ניתח מסמכים בהיקף של יותר מ-26,000 עמודים, שהתקבלו בעזרת חוק חופש המידע מתחנות משטרה בכל רחבי ארצות הברית. מהארגון נמסר שטכנולוגיות עיבוד הנתונים ההולכות ומשתכללות מביאות לעלייה משמעותית בהיקפי המעקבים הממשלתיים, והאזרחים חייבים לדעת איזה שימוש נעשה באותן הטכנולוגיות. קוראי לוחיות זיהוי הם רק דוגמא אחת, והממשלה משתמשת בטכנולוגיות חדשות כדי לאגור יותר ויותר מידע אישי וזמין על אזרחים ולאחסן אותו ללא הגבלת זמן.
הארגון מדגיש שאסור שטכנולוגיות עיבוד הנתונים ישמשו את הממשל כדי לעקוב אחר יעדי הנסיעה של כל אמריקאי, ויש דרכים לרסן את השימוש בהן. אין צורך, למשל, לאחסן מספרי לוחיות זיהוי של רכבים שלא מוגדרים כחשודים או גנובים על ידי הרשויות, וגם את המידע על רכבים חשודים אין צורך לאחסן לתקופה של שבועות או חודשים, אלא לאורך ימים או שבועות בלבד.
