הגנת סייבר – בחירום ובשיגרה

This post is also available in: English (אנגלית)

במסגרת כנס WindRiver בשיתוף i-HLS, הרצה ד"ר גבי סיבוני מהמכון למחקרים אסטרטגיים על נושא הסייבר, תוך חלוקת נושא ההגנה לשניים – בזמן שגרה ובזמן חירום.

בזמן שגרה הפעילות מתחלקת לשלוש:

• החברות הביטחוניות והארגונים הביטחוניים,
• תשתיות קריטיות לאומיות (מופעלות ע"י גורמים אזרחיים, מפוקחות ממשלתית), ו-
• הגופים האזרחיים להם אין גוף מנחה מסודר ואין למעשה פיקוח, למרות שפגיעה בהם יכולה להיות קריטית – כגון פגיעה בספק חדשות עיקרי (ynet, nrg, i-hls).

אין במדינה גופים שתפקידם לבדוק ולתחקר אירועי סייבר בעולם האזרחי, והמדינה נדרשת לתת לכך מענה. במסגרת המטה הקיברנטי הלאומי שהוקם במשרד רוה"מ מתחילים להתייחס לנושא, ולקבוע מדרגות חומרה לנושא.

כיום יש תקנות בנושאים שונים – מסעדה שתבקש לקבל רישיון עסק תצטרך לפרט לגבי כמות החניה שיש לה והאם קיבלה אישור ממכבי אש. הרעיון הינו דומה – לקבוע מדרגים של דרישות מהחברות לפי קריטריונים שונים ולהתנות רישוי של עסקים מסוימים בעמידה בדרישות בתחום ההגנה הקיברנטית.

i-HLS ISRAEL Homeland Security 

משטרת ישראל אינה חוקרת אירועי סייבר שאינם במסגרת פשיעה, ולכן יש להקים מנגנון בתחום ולתת לו גם יכולת תגובה אקטיבית. תגובות של ויג'ילנטים מקומיים (כמו התגובה של האקרים ישראלים ופירסום כרטיסי אשראי של סעודים) הינם בעייתיים מאוד. למה הדבר דומה: לאזרחי נהריה שיירו קטיושות תגובה עצמאית לכיוון לבנון ….

באירועי חירום שבד"כ משולבים עם אירועים קינטיים (טילים), ניתן ללמוד דוגמא מפיקוד העורף. תפקיד פיקוד העורף לתת מענה בחירום.