ספינות אויר לאיסוף מודיעין – יעילות מול בעיות

This post is also available in: English (אנגלית)

ארה"ב, ולא רק היא, בודקת מחדש את השימוש בארוסטטים לאיסוף מודיעין.

כל מי שצפה מהקרקע יכול היה לבהות בתדהמה בקרב המוזר שהתרחש למעלה באחד הימים ב-2011. ארוסטט ענקי בצורת דמעה – באורך 25 מטר – עף בשמים, ללא שליטה, נדחף על ידי רוח אדירה. לפתע, מטוס קרב F-16   התקרב ופתח עליו באש, תוך ריסוק הבלון הענק, מראה שנראה כמו פיצוץ כדורגל על ידי צרור יריות. בהדרגה, הארוסטט ירד לקרקע.

פלטפורמת המעקב ששוויה 4 מיליון דולר וה-F-16   היו מאותו הצד, כמובן, בהיותם שיכים לכוחות האמריקאיים. אבל ה- Persistent Ground Surveillance System (PGSS), העמוס מצלמות וציוד תקשורת, השתחרר מהעגינה שלו והיה בדרכו לאן שתישאנו הרוח.

לפי Defense News, זה היה רק אחד מתוך שני הארוסטטים שאבדו בסערה באותו היום, בהתאם לדיווחי המפקדה המרכזית.

הפלת הארוסטט ביריות היווה תזכורת דרמטית לשבירות פלטפורמות המעקב הקלות מהאוויר אשר הפכו לפופולאריות בשנים האחרונות.

הארוסטטים הפכו להיות בעלי ערך יוצא מהכלל למטרות סיור ומעקב במהלך המלחמה בעיראק, והם מבוקשים מאד על ידי הכוחות באפגניסטן. אבל מזג האוויר האפגאני גובה מחיר- וזה עולה לצבא מאות מיליוני דולרים.

לפעמים, כשהארוסטט משתחרר, הפתרון היחיד הוא להפילו על ידי יריות. זה אינו פתרון אידיאלי. לא רק שזה הורס את הארוסטט, אלא זה גם מפנה את המטוס ממשימות אחרות, אומר Gallegos, שניתח את תוכניות הארוסטטים וספינות החלל עבור ה-GAO.

רוח חזקה, משיכות חזקות כלפי מטה, ברקים, גשם ואפילו שלג גורמים נזק או אפילו הורסים כל כך הרבה בלוני ריגול, שב-2011 המפקדה הכללית, המנהלת את המלחמה באפגניסטן, הקימה “Red Team” כדי לנתח את תאונות הארוסטטים ולנסות למצוא דרכים למניעתן.

i-HLS ISRAEL Homeland Security