אין יותר מקום לפרנויה, הכל אמת

אין יותר מקום לפרנויה, הכל אמת

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

12514118_mבדרך כלל אנשים הטוענים שממשלותיהם מרגלות אחריהם נחשבים כפרנואידים או חסידי תיאוריות קונספירציה. אבל בשנים האחרונות קשה להבחין בין תיאוריות הקונספירציה למציאות.

בשבועות האחרונים, ממשלת הודו החלה להפעיל את מערכת הפיקוח המרכזית (Central Monitoring System) – פרויקט הנותן לה גישה לכל מה שהאזרחים שלה עושים באמצעות רשתות התקשורת במדינה. המערכת עוקבת אחר שיחות טלפון, SMS-ים ופעילויות מקוונות כגון הודעות צ'ט ודוא"ל, ונותנת בידי הרשויות אמצעים לפקח בקלות על התושבים.

מערכות כאלו אינן רעיון חדש. ארה"ב שקלה רעיון כזה מאז ספטמבר 2011, וייתכן שאף לפני כן. הבעיה עם היישום בהודו, המעוגן בחוק שאושר ב-2008 וב-2011, הוא היעדר כללים למניעת "ניצול לרעה" של המערכת, כפי שזה נקרא בפי חסידי חופש הפרט. פעילים רבים , בהודו ומחוץ למדינה, חוששים שהממשלה תפרש את העיקרון הבסיסי, המאפשר לה להשתמש בכלי לצורך "נוהגי ונוהלי ביטחון סבירים", בדרך הנרחבת ביותר, תוך דחיית ביקורת בנימוקים של בגידה או תמיכה בפעילות טרור.

עם זאת, הודו אינה המדינה היחידה המנסה להשיג יכולת פיקוח מקוון על אזרחיה.

סין וצפון קוריאה הם המקרים המוכרים ביותר, החוסמים גישה לאתרי אינטרנט ומנהלים רישום כל הפעילות ברשת. רבים סבורים שממשלת סין עושה שימוש בחברות הטכנולוגיה המקומיות (Huawei ו-ZTE), המייצאות מערכות תקשורת למדינות אחרות, כדי לרגל אחר ממשלות, חברות ואזרחים.

בפברואר השנה, העיתון  The Guardian חשף תוכנת ריגול שפותחה עבור צבא ארה"ב על ידי Raytheon, בשם – Rapid Information Overlay Technology (Riot). התוכנה מסוגלת לעקוב אחר משתמשי רשתות חברתיות, תוך אגירת תמונות, מיקומים וכד' מפייסבוק, טוויטר ושירותי אינטרנט אחרים, תוך מיפוי הרגלי נסיעה ואנשי קשר של משתמשי הרשתות.

בסוף החודש שעבר, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין אישר שאנשי ביטחון בנמל תעופה בן גוריון רשאים להורות לתיירים לתת להם גישה לחשבונות הדוא"ל שלהם, תוך איום מניעת כניסה במקרה של סירוב. במכתב שנשלח לאגודה לזכויות האזרח בישראל, בעקבות שערורייה מיוני 2012 שגרמה לביקורת חריפה על הממשלה, כתב ויינשטיין שמדיניות זו מגובה על ידי החוק, ונהוגה רק במקרה של "סימנים מחשידים רלוונטיים" ובהסכמת הנוסעים. בתגובה, לילי מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח אמרה ש"הסכמה כביכול זו, הנמסרת תחת איום של הגליה, אינה יכולה להצדיק חדירה כה דרסטית לפרטיות".

i-HLS ISRAEL Homeland Security 

bigData 980x200