This post is also available in: enEnglish (אנגלית)


inss
מאת סטיבן ג' סימבלה
צבא ואסטרטגיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי

.

מבוא

18547175_sבמהלך המלחמה הקרה, ובייחוד בשנות השמונים של המאה ה־ 20 , הושקעו מאמצים ניכרים בקרב הקהילה האקדמית ובחוגים של קובעי מדיניות בחקר השאלה, כיצד עלולה להסתיים מלחמה גרעינית. 1 ארסנל הנשק הגדול שהחזיקו הן ארצות־הברית והן ברית־המועצות, מגמות שרווחו בחשיבה הצבאית בשתי המעצמות וכן הספקות והחששות סביב מדיניותן — כל אלה מנעו את פתרון השאלה לפני תום עידן המלחמה הקרה. השאלה כיצד לנהל מלחמה גרעינית באמצעות כלים של קביעת מדיניות ואסטרטגיה עקבית זכתה להתייחסות מועטה בפולמוס על תפקיד הנשק הגרעיני, על הרצף בין שתי אסכולות מנוגדות – "הרתעה בלבד" ו"שימוש בפועל".

יש לפתוח עתה מחדש את העיסוק בסוגיית סיומה של מלחמה גרעינית, עקב השינוי שחל באופיו של האיום הגרעיני — אין מדובר עוד בכמות הטילים, אלא בעצם זהותו של המחזיק נשק גרעיני והמטרה שלשמה הוא מייעד את השימוש בנשק זה. ההיבטים הטכנולוגיים והפוליטיים של מערכת השיקולים הרלוונטית לפרוץ מלחמה גרעינית ולסיומה שונים במובהק מאלה של ימי המלחמה הקרה. תהיה זו טרגדיה גדולה אם ביום שאחרי השימוש הראשון בנשק גרעיני בזמן מלחמה מאז נגסאקי, ארצות־הברית ומעצמות אחרות יתגלו כמי שלא הקדישו חשיבה מעמיקה לשאלה כיצד לקטוע עימות גרעיני בעודו באיבו. בניגוד ל'מלחמת גוג ומגוג' ההיפותטית בין ארצות־הברית לברית־המועצות במאה הקודמת, שכלל לא התממשה, במאה הנוכחית עלולות להתרחש מלחמות גרעיניות, אמנם לא בהיקף כלל עולמי, אך אף על פי כן הרסניות ביותר. לחלק מעימותים אלה יש פוטנציאל להתפשט למלחמה נרחבת – לדוגמה, בין הודו לפקסיטן – שעלולה לכלול מדינות גרעיניות נוספות באזור האגן המזרחי של אסיה. פקיסטן עשויה לזכות בתמיכתה של סין, והודו — בזו של רוסיה ו/או ארצות־הברית, תחילה באמצעים של הרחבת ההרתעה אך לאחר מכן באמצעות מתקפות ממשיות, קונבנציונליות או גרעיניות. כמו כן, למרות שהסבירות של מתקפה גרעינית מכוונת מצד ארצות־הברית או נאט"ו כלפי רוסיה, או להיפך, היא מן הסתם נמוכה מאוד עד אפסית, אין לשלול את האפשרות שתפרוץ מלחמה גרעינית לא־מכוונת, או שתחול הסלמה עד כדי שימוש לראשונה בגרעין באירופה, וזאת על פי הדוקטרינה הצבאית המוצהרת של רוסיה ותוכניות המגירה של נאט"ו.

מטרתו של מחקר זה אינה בניית תרחישים ספציפיים של סיום מלחמות, או בחינת נושאים חשובים כמו אסטרטגיות משא־ומתן או פיקוח ובקרה על הפסקות אש במלחמה גרעינית. במוקד המחקר עומד מבט רחב יותר, שעיקרו ההקשר הצבאי־מדיני של ניהול משברי גרעין ופעולות צבאיות פוסט־משבריות, לרבות בקרת הסלמה וסיום המלחמה. ליתר דיוק, ההתמודדות עם חוסר יכולתן של מדינות להביא לסיום מלחמה גרעינית מחייבת תחילה את הסכמתם של אסטרטגים צבאיים וקובעי מדיניות על כך שסיומה של מלחמה גרעינית הוא בר־השגה ושיש לשאוף אליו. קיימים מכשולים ניכרים בדרך להסכמה זו, בראשם התנגדות אינטלקטואלית של רבים, המתבססת על ההנחה שיכולת ההרתעה נפגעת מן הנכונות להיערך היטב לקראת כישלון אפשרי של זו.

MSE Logo - inssסטיבן ג' סימבלה הוא פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה של מדינת פנסילבניה

המאמר התפרסם לראשונה בירחון צבא ואסטרטגיה | כרך 4 | גיליון 3

לקריאת המאמר המלא:

על מלחמה גרעינית – הרתעה, הסלמה, ובקרה