This post is also available in:
English (אנגלית)
מאת עמי דור-און
אתר "הפדרציה של המדענים האמריקאים" מגלה: הטיל שאורכו 6,5 מ' כבר נוסה בהצלחה מול חופי סרילנקה בנוכחות משקיפים אמריקאים; יכול להגיע לטווח של 1500 ק"מ כשהוא נושא ראש קרב גרעיני המופעל על בסיס פלוטוניום, במשקל 200 ק"ג; ארה"ב רכשה מישראל כ-200 טילים מן הסוג הזה המותקנים במפציצים הכבדים מדגם 52-B.
בואו להיות חברים של I-HLS בפייסבוק
טיל השיוט הישראלי פופאי טורבו submarine-launched cruise missile) SLCM ) המיועד לשיגור מצוללות, הינו דגם מוארך ומשוכלל של טיל אוויר-קרקע הישראלי פופאי שנבנה לירי ממטוסים. על פי דיווח באתר FAS (הפדרציה של המדענים האמריקאים) בשנת 2002 התקיים ניסוי בשיגור הטיל מצוללת מדגם דולפין, באוקיאנוס ההודי מול חופי סרילנקה. בניסוי צפו אנשי מודיעין של הצי האמריקאי. על פי הדיווח יכול הטיל להגיע לטווח של 1,500 ק"מ ולשאת ראש קרב (רש"ק) גרעיני מופעל על בסיס פלוטוניום, במשקל 200 ק"ג. פופאי טורבו SLCM משייט באמצעות מנוע סילוני המופעל בדלק נוזלי. אורכו של הטיל הוא 6.25 מטר, קוטרו כ-52 ס"מ. על פי מה שדווח באתר של FAS על הניסוי בסרילנקה פגע הטיל במטרה במרחק 1500 ק"מ מאתר השיגור. ההערכה היא שטיל שיוט זה הוא כלי הנשק העיקרי של ישראל ליכולת "המהלומה השנייה" לשיגור מצוללות.
סיפור פיתוחו של הטיל הזה ותכונותיו הייחודיות פתח בפני ישראל אפילו את שעריה של ארה"ב שרכשה יותר כ-200 טילי שיוט מן הדגם החדיש ביותר, והוא מעיד יותר מכל על היכולות הטכנולוגיות יוצאות הדופן של מדעני ישראל.
הולדתו של הדגם הראשוני של הטיל (שכונה "חמודון") נבעה מצורך מבצעי. בשנת 1969, בעת מלחמת ההתשה, הופלו ביום אחד ארבעה מטוסי חיל האוויר הישראלי מירי סוללות נ"מ מצריות. מפקד חיל האוויר דאז ביקש מרפאל לפתח טיל אויר-קרקע מונחה טלוויזיה שיוכל לפגוע בסוללות הנ"מ בירי מרחוק. תהליך התכנון התמשך מאוד וכדי לממש אותו עד לרמה מבצעית נדרשו משאבים רבים. מן הטעם הזה הוחלט ברפאל לגבש פתרון ביניים זול יחסית שבא לידי ביטוי מעשי ב"פצצה גולשת" שכונתה "תדמית", בעלת ראש התבייתות טלוויזיוני. הטילים המבצעיים הראשונים מדגם זה סופקו לחיל האוויר בסוף 1974. ל"תדמית" היה חלק מכריע בהשמדת מערך הנ"מ הסורי במלחמת לבנון. בשלב זה עמד בראש הפרויקט ד"ר אהרון גיל. אחריו, החל ב-1979 ועד לסיום הפרויקט ב-1985, עמד בראשו ד"ר יוסף לוין.
במתכונתו המבצעית הוכנס הטיל "פופאי טורבו" לשירות חיל האוויר הישראלי כבר ב־1985 והכינוי ש"הודבק" לו היה "חנית נאה". הצלחתו של הטיל עשתה לה כנפיים בעולם וב־1989 רכש חיל האוויר האמריקני 154 טילים מן הדגם הזה. "כדי שלא יחסר" רכשה ארה"ב בשנת 1996 עוד 54 טילים. הטיל הותאם לנשיאה במפציצי בי-52 הכבדים בשיתוף פעולה בין רפאל וחברת לוקהיד מרטין. בעקבות הרכישות האמריקאיות קנה גם חיל האוויר האוסטרלי את הטיל עבור מפציציו מדגם F-111. פריצת הדרך העסקית בכל מה שקשור בייצורו של הטיל התרחשה ב-1997 כאשר ישראל וטורקיה חתמו על הסכם מסחרי בהיקף של כ-500 מיליון דולר לייצור משותף של טילי פופאי ופופאי טורבו על ידי מפעלי התעשייה האווירית הטורקית.
מאז כניסתו לשימוש מבצעי עבר הטיל שיפורים רבים שנועדו להגדיל את אמינותו ולהקטין את עלותו. אחד מהם היה גלאי הדמיה תת-אדום משופר. באמצעות גלאי זה המותקן בראש הטיל, יכול מי שמפעיל את מערכת בקרת השיוט, בשלב הסופי לפני הפגיעה במטרה, לכוון את הטיל למטרה בדיוק רב.
בואו להיות חברים של I-HLS בפייסבוק
לפי הערכת מומחי מודיעין אמריקאים הטיל פופאי טורבו SLCM בנוי ומותאם לשיגור גם מצוללות דולפין מן הדגם החדיש ביותר של חיל הים הישראלי. ההערכה המודיעינית בארה"ב היא כי לצוללות הדולפין יש 6 מכלי שיגור טורפדו בקוטר של 533 מ"מ ועוד 4 מכלי שיגור טילים בקוטר 650 מ"מ.
