יישומי הטכנולוגיה – ממערכות צבאיות להגנת המולדת

This post is also available in: English (אנגלית)

מגמה שהחלה בישראל מיושמת כעת במדינות רבות, ובעיקר בארצות הברית, שם היא גורמת לוויכוחים לוהטים. חברים באיחוד האמריקאי לחירויות הפרט (ACLU)  בעשרים ושלוש מדינות הגישו מעל 255 בקשות לקבלת מסמכים, כדי לקבוע כמה מחלקות משטרה מקומיות משתמשות בטכנולוגיה וטקטיקות צבאיות המסובסדות על ידי הממשלה – טכנולוגיה וטקטיקה ששימשו באופן מסורתי באזורי קרבות, כגון עיראק ואפגניסטן.

גורמי ה-ACLU  טוענים שהצטיידות רשויות אכיפת החוק ברמת המדינה וברמה המקומית בכלי נשק ורכבים צבאיים, אימונים צבאיים טקטיים וסיוע צבאי לאכיפת חוק מסורתית חותרים תחת חירויות האזרח ומעודדים שיטור יותר ויותר אגרסיבי, בפרט באזורי עוני ובקהילות של "צבעוניים".

הבקשות כוללות גם מידע על כמות צוותי ה-SWAT ומשימותיהם, מטרותיהם, וסוגי הנשק שצוותים אלו נשאו או עשו בהם שימוש במסגרת משימות אלו, ואילו פגיעות נגרמו עקב כך לאזרחים. הבקשות כוללות גם בקשת מידע על שיטות אימון ומקורות מימון.

ה-ACLU אומר שהוא גם מעוניין לברר האם סוכנויות משטרה מקומיות השתמשו בכלי נשק ואמצעים בחזית הטכנולוגיה, כגון התקני מעקב מבוססי GPS; כלי טייס בלתי מאוישים, כבילת אסירים ב"אזיקי הלם"; נשק צבאי, ציוד וכלי רכב שהתקבלו או מומנו על ידי סוכנויות פדראליות כגון מחלקת ההגנה או מחלקת ביטחון המולדת – Departments of Defense or Homeland Security, ועוד.

ה-ACLU  אומר כי הוא רוצה שהציבור יידע במה משתמשות רשויות אכיפת החוק שלו, והאם ציוד זה אכן נחוץ לאכיפה המקומית.