This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

652110_sישראל היא כבר לא רק אומה הידועה בחברות ההזנק שלה, אלא גם "אומת סייבר". הממשלה, קרנות הון סיכון וחברות המציעות מגוון מוצרים ושירותים עבור שוק בטחון הסייבר משקיעים כעת ומקדמים את שוק בטחון הסייבר בישראל. כנס שאורגן לאחרונה על ידי SpeedMind – Israel יצר הזדמנות להכרת הפעילות בתחום טכנולוגיית הסייבר בישראל. הן ישראל והן ארצות הברית מספקות כיום הזדמנויות מימון חדשות בתחום ייחודי זה. הכנס סיפק תובנות על נקודת המבט של גורמי הממשל בהתייחס לעולם הסייבר, אסטרטגיית הסייבר והסיכונים הכרוכים בה, ונקודות מפתח להבנת התחום מנקודת המבט של משקיעים.

האינטרנט נתפס כיום כנשק וכאיום. שלא כבעבר, הוא אינו מהווה רק אמצעי יומי לקבלת מידע ותקשורת. על בסיס ידיעה זו, הדוברים והמשתתפים בכנס דיברו על הגידול בשוק הסייבר, על האמצעים השונים הנדרשים לצורך התאמה למערכות הממשלתיות, ועל הסביבה הדינאמית שהשוק המסחרי חשוף לה בתחום זה.

המגזר הממשלתי נדרש לספק תקנות ואישורים לעבודות בתחום הסייבר, כמו גם להתאים את עצמו לדוקטרינת הגנה חדשה. השחקנים בשוק המסחרי חייבים ללמוד להכיר בדבר קיומו של איום אמיתי בלוחמת הסייבר, וחייבים לחמש את עצמם כנגד איום זה.

ההיבט הכספי של קידום אומת הסייבר נדון גם הוא בכנס, ונציגי משרד המדען הראשי, משרד ראש הממשלה, קרן BIRD, וחברת ההשקעות JVP הציגו מנגנונים שונים של סיוע פיננסי לצורך תמיכה ביזמות בתחום הגנת הסייבר.

מר אבי שביט, מנהל תוכנית קידמה, וראש פעילויות המחקר בתחומי הסייבר והגנת המולדת במשרד המדען הראשי הציג את תוכנית המו"פ בתחום הגנת הסייבר, "תוכנית קידמה". לתוכנית קידמה תוקצבו מענקים בהיקף 40 מיליון דולר לשנה הראשונה, ו-40 מיליון דולר לשנה השנייה של התוכנית. מטרת המענקים היא לספק קרנות השקעה ראשוניות לסיוע לחברות בתחום הגנת הסייבר.

לחברות המשתתפות בתוכנית הובטחו יתרונות ייחודיים, כגון תמיכה פיננסית של עד 50 אחוז מהסכום הנדרש, כאשר למעשה אין גבול לסכום שהחברה יכולה לבקש. המטרה היא לקדם חדשנות טכנולוגית בתחום הגנת הסייבר, למנף מרכזי ידע כמו גם ליצור פתרונות עבור מרחב קיברנטי בטוח על ידי קידום מחקר ופיתוח בתחום זה. תמיכה זו תסייע לחברות ישראליות לשמור על מיצוב מכובד בתחום, תגביר את התחרותיות בשווקי העולם ותקנה לחברות הישראליות יתרונות תחרותיים על בסיס יתרונותיהם הטכנולוגיים.

גוף ממשלתי נוסף התומך בחברות בתחום הגנת הסייבר הוא מנהלת הסייבר הממשלתית (INCB) שהוקמה במטרה לתמוך בתעשייה הישראלית בתחום הגנת הסייבר. מר רמי אפרתי, העמוד בראש האגף האזרחי של מנהלת הסייבר הממשלתית במשרד ראש הממשלה, פנה גם הוא למשתתפי הכנס, והציג את תפקיד מנהלת הסייבר הלאומית בתעשיית בטחון הסייבר.

נציג קרן BIRD קרא לחברות הישראליות להציג רעיונות למיזמים משותפים עם חברות אמריקאיות בתחומי הגנת המולדת ובפרט בתחום בטחון הסייבר.

הדובר מטעם קרן BIRD ציין שהקרן פועלת להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתחומי הגנת המולדת. הוא קבע שמחלקת הגנת המולדת DHS)) של ממשלת ארצות הברית והמשרד לביטחון פנים בישראל מחפשים חברות הפעילות בעיקר בתחומי כוחות ההצלה, ניהול מקרי אסון, בטחון סייבר וגילוי חומרי נפץ.

יואב צרויה, שותף בחברת ההשקעות Jerusalem Venture Partners  (JVP) אמר ש-JVP מעוניינת להשקיע בחברות בתחומי בטחון הסייבר. לפי צרויה, תחומי העניין העיקריים בהם חברתו מעוניינת הם: ניתוח מאגרי ענק של נתונים (Big Data Analytics), אבטחת יחידות קצה, הדור הבא של התקני קיר-אש (Firewall) ואבטחת התקנים ניידים.

צרויה הכריז כי JVP משקיעה כעת בחברות הזנק בתחום בטחון הסייבר ומפעילה 22 חממות טכנולוגיות. הוא הדגיש כי חברה בתחום בטחון הסייבר המחפשת השקעות צריכה לשאוף לגיוס של לפחות 1.5 מיליון דולר כדי שהמוצר המפותח על ידה יוכל להגיע לשלב הביתא.

בכנס נמסר גם כי JVP היא חברת ההשקעות הראשונה שהקימה חממה טכנולוגית פרטית בתחום בטחון הסייבר. החממה הוקמה בפארק הטכנולוגיות  בבאר שבע, בשיתוף חברת העברת הידע הטכנולוגי של אוניברסיטת בן גוריון.